לפני 12 שנים. 28 בפברואר 2012 בשעה 4:53
סוף סוף.. יושבת על הכיסא והתחת כואב, אתמול הוא בא, האיש והאגדה, האחד שאוהב ללא גבולות ודופק לי את הצורה.
נכנסנו להתקלח ביחד והוא פשוט סובב אותי ודפק ללא רחמים. יש שיגידו, הזויה ויש שיגידו איזה כייף לה.. ואני כואבת ומאושרת .
בחצי שנה האחרונה הבנתי מלא.. התבגרתי. וקיבלתי מושג על אהבה.
עכשיו הוא פה, ישן ונוחר.. ((:
מרגיש לי כאילו לא נעלמנו בכלל... כאילו ה 3 שנים האחרונות עדיין היינו ביחד.
הוא אוהב ללא גבולות ואני אוהבת אותו את החוכמה שלו והנתינה שלו... מפנק, דואג, מפרגן, עוטף, בקיצור האחד שבאמת משלים אותי.
וכל היופי שבדבר הוא שמעבר להכללללל אנחנו חברים נפלאים.
טוב לי.. ועכשיו בכל הכוח, עבודה, משפחה וזוגיות להשקיע, לאהוב ולהגיד תודה לבורא עולם על המתנה הנפלאה.
תודה.
