לפני 3 שנים. 4 בינואר 2021 בשעה 10:34
תמיד תהיתי מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב שמורעף עלי.
נטיתי ליחס את זה לשרות הארוך והקשה שלי בצה"ל, אבל הרי יש עוד רבים ששרתו איתי ולמה דוקא אני? (אלא אם כן מסתבר שכל הצוות שלי במילואים אכן פה לידי בכלוב, טובעים בים של זימה ואני פשוט לא יודע את זה).
ביקור אקראי בבלוג שלא הכרתי שפך אור על התשובה: מסתבר שנשים אוהבות להגיד לא.
לגרום לאשה להגיד לך לא, זה כמעט חסד של אמת, הלא אתה לא מצפה לשום תמורה מזאת שסרבה לך, תמורת החסד שעשית איתה, שהלא היא כבר אמרה לך בפירוש לא.
ואני בשנותי הארוכות בכלוב גמלתי כל כך המון חסדים כאלו.
(מסקנה: כדי לשמור את יתרת הזכות שלי, אני חייב להמשיך ולחזר במרץ אחרי כל אשה חולפת, גם ללא כוונת רווח, אלא רק כדי לצבור סירובים).
