לפני 10 שנים. 16 בפברואר 2014 בשעה 14:57
כוורת חזרה, המגבעות חזרו, דן שילון חזר, החולצה המשובצת חזרה לאפנה, ועכשיו גם תורי:
אני הולך וחושב עליך, כמה את זקוקה לשליטה, כמה את נלהבת לציית ולהכנע לי, כמה כל הוראה שלי מרטיבה ומרטיטה אותך. כמה את פורחת מאושרה ונרגשת כשאת כנועה.
אני מהלך בין הבריות וחושב על זה, המחשבה מרגשת אותי, וזה מביך מאד, ואני חייב לפנות מהר למקום צדדי, ולהכריח את עצמי לחשוב על דברים רעים, עד שהנפיחות תעבור.
כמו פעם, בימי נערותי, בשנות השבעים.
