את מאד רגישה לביקורת. גם ככה הבטחון העצמי שלך לא משהו, וכשמישהו אומר עליך מילה רעה זה מנחית אותך לתהומות. ככל שהאומר יותר נכבד בעיניך כך יש לדברים שלו השפעה גדולה יותר עליך.
הפתרון: קחי אדם שיש לו דברים טובים להגיד עליך, ותעצימי אותו בעיניך: מני אותו לאדון, סגדי לו, צייתי לו, הכנעי לו, וכך תייצרי אדם שהוא מאד נכבד בעיניך ואומר לך מילות שבח. או בלשונו של הכוזרי: "בדי לעצמך דת, לענין הכניעה ולרומם ולשבח".
הטריק הזה - להמציא דת כדי לשאוב עז ותעצומות נפש, אמנם עתיק מאד. אבל האל יכול להכזיב ולייסר את מאמיניו, ואז מלבד מה שיתמודד המאמין עם יסוריו, יצטרך להתמודד גם עם ההרגשה שהוא רע בעיני האל. את, לעומת זאת, בחרת לך בקפידה אדון שלעולם לא ייסר אותך באמת, ולא יפגע בך. זה יתרונו הגדול של עולם הסטיות על הדתות האחרות.
הנפילה עשויה לבוא אם הוא יעזוב אותך. אז מלבד זה שתהיי בודדה ונטושה תצטרכי להתמודד עם ההרגשה שאדונך, שדעתו עליך כה חשובה לך, מאס בך כי אינך טובה בעיניו. לכן את חייבת לדאוג לכך שאדונך לעולם לא יטוש אותך מיזמתו. היוצא מכך הוא, שאם את א-מינית, ולא ממש אוהבת למצוץ, עדיף שתחפשי מזור לנפשך בין חסידי ברסלב, ולא בין סוטי הכלוב.
