רצה לי מעבודה לעבודה, מסידורים לסידורים, מהכנות להכנות ובין לבין אני פשוט נופלת מעייפות ומחום על הספה בסלון, מול הטמבלוויזיה וגם אז אני מנקרת טוב טוב.
אתמול איפרתי בסרט קצר שהסתבר לי שהבמאי והתסריטאי שלו הוא אח של שחקנית די מפורסמת ובן של מישהו גם די ידוע בארץ. כמובן שכשהוא היה אצלי בבית לטסטים עם המפיק לא קישרתי בין שם המשפחה לבין אותם אנשים, אבל הסתבר שאתמול היה יום הולדתו ובסיום הצילומים הגיעו אימו ואחותו המפורסמת עם עוגה ושמפניה לחגוג עם כל הצוות.
לשמחתי היו מאוד מרוצים מהעבודה שלי גם כמאפרת וגם כעוד כל מיני דברים, כי כידוע בהפקות דלות תקציב (שזה כמעט כל ההפקות הבאמת מעניינות בארץ) כולם עושים כל מיני דברים. אז חוץ מהתפקידים הרגילים של נערת מים מדי פעם, הלבשה וארט - שאלו דברים שתמיד נוטים להדבק עלי על הסט, מצאתי את עצמי מפעילה מכונת עשן ועושה אפקטים של הליקופטר.
הרגשתי קצת כמו בצבא אתמול, בת יחידה בקבוצה של 10 בנים, ושניים מהם (השחקנים) היו אכן במדים, כי הסרט היה על קצין פצוע והחייל שאיתו והתהליך שהם עוברים בעקבות היותם מבודדים בשטח אויב כשהמפקד פצוע. זה היה כיף!
היו שם כמה קיבוצניקים חמודים, והיתה אווירה נהדרת על הסט. עברו לי השעות די מהר למרות העייפות והעבודה האינטנסיבית יחסית. אבל נהנתי ממש מהאיפור - גם פציעה של חדירת קליע וגם הסוואה ושלבים שונים של התדרדרות במצבו הגופני של המפקד, וכל מיני כאלו.
היה לי מעניין ומאתגר יחסית.
צילמתי הרבה תמונות של השלבים השונים של האיפור וגם צילומי אווירה מהסט, ובלילה שלחתי אותם לבמאי כי הם ביקשו שאשלח להם שיהיה לכולנו מזכרת מהיום הכייפי הזה.
נראה לי שיצא לי לעבוד שוב עם החבר'ה האלה ואני יודעת שאעשה זאת בשמחה למרות התשלום הסמלי. פשוט כיף איתם ויש לי אתגרים שב"סרטי בנות" אין בד"כ.
הערב יש לי שוב אירוע וגם מחר מלפני הצהרים ועד אחה"צ - ערב. אני עדיין לא יודעת שעות מדוייקות. המפיקה תודיע לי היום.
הלילה אשן בת"א אצל אחי, ומחר בבוקר נצא ביחד לעבודה על האופנוע שלו. אני אוהבת לעבוד עם אחי, אני לומדת ממנו לצייר "דברים של בנים" שהוא הרבה יותר טוב בהם ממני, ואני אוהבת לראות איך הנערות מתלהבות ממנו כי הוא חתיך, ולראות איך הוא נבוך קצת אבל נהנה מתשומת הלב הזו.
אני אצטרך לצאת מוקדם לת"א היום כי נגמרו לי כמה חומרים ואני חייבת להספיק לקנות שיהיה מספיק להיום ולמחר ולעבודות הבאות שיכנסו. קיץ זה תמיד הרבה עבודה.
לצערי נאלצתי להגיד לקאובוי שרצה לבוא היום שלא יהיה לי זמן כי אני עובדת הערב ומחר, אבל אולי הוא יבוא אלי בשבת במקום הלילה. הוא אמר שיתקשר שוב מאוחר יותר כשידע מה התוכניות.
אבל היה כיף לדבר איתו הבוקר קצת, אני כבר מתגעגעת אליו.
לפני 17 שנים. 9 באוגוסט 2007 בשעה 10:57
