ובכל הטירוף הזה של עבודות וסידורים ואח פצוע לא היה לי זמן לנשום או לנוח ליותר מדקה.
אתמול היו לי שני אירועים אחד אחרי השני וידעתי שזה לא יהיה קל, כי אני כבר בקצה גבול הכוחות והעבודה הראשונה בחוץ באיזה פארק מים הומה אדם המתנהג כבהמה של עובדי חברה זו או אחרת שחושבים שהכל מגיע להם.
ברביעי כשהיתה הפרימיירה רוני אמר שישמח לראות אותי בשישי במסיבה, נורא רציתי לבוא אבל תארתי לעצמי שבשישי בלילה אהיה כבר באפיסת כוחות, וכך היה, אבל היה טוויסט קטן ומפתיע...
באמצע האירוע השני, בזמן טקס הנרות והעוגה ביומולדת, ראיתי את הסלולרי שלי מהבהב בשקט, זה היה הקאובוי שלי אז לא התאפקתי ועניתי, דבר שאני בד"כ לא עושה באירוע גם אם אני באותו הרגע בהפסקה. הוא אמר לי שהוא בדרך אלי, ושמחתי כל כך!
סיימתי את האירוע כשהלב שלי מקפץ משמחה ואושר.
הוא חיכה לי ליד הבית ויצאנו לאכול ארוחת ערב יחד, כי שנינו היינו מורעבים אחרי יום מטורף.
אחרי האוכל חזרנו לביתי לנוח קצת, הוא הביא לי שקית מלאה מנגו מאיה שהוא יודע שאני מאוד אוהבת, מהקטיף האחרון לשנה זו במטעים המשפחתיים שלהם ברמה"ג.
בבית התכרבלנו יותר מאשר עשינו דברים אחרים, לא שלא התחלנו, אבל העייפות הכריעה אותנו אז עברנו למקלחת זריזה וחזרנו לנוח. הוא נרדם ואני עוד הייתי שטופת אדרנלין מהאירוע אז שנתי נדדה.
כשהוא התעורר החלטנו שלמרות שמאוחר אנחנו יוצאים ל NO LIMIT, ומאוד נהנינו שם.
שמחתי שהוא סוף סוף פגש כמה מחברי הטובים, וגם הוא נהנה מכך.
רקדנו עד כמה ששני אנשים בעלי רגלים שמאליות מסוגלים לרקוד, אז לא נשתתף ב"רקדן נולד 4 "
SO WHAT?
חזרנו בבוקר הביתה ולא הצלחנו לישון, האמת שגם לא ניסינו.
היינו רעבים למגע, לאינטימיות, לחיבור המחשמל הזה שיש לנו כשאנחנו לבד.
היתה לנו שיחה מעניינת וגם די מחרמנת על פנטזיות והגשמתן, ואחריה ניגשנו למלאכה.
הפעם סוף סוף הבנתי את העקשנות שלו לחקור אותי לעומקי ולרוחבי (בעיקר לעומקי למען הדיוק) - היתה לו משימה והפעם הוא הצליח.
מסתבר שהיתה לו פנטזיה לראות אותי משפריצה.
זה אף פעם לא קרה לי בעבר, לעולם לא חשבתי על זה ולא ניסיתי לבדוק אם אני באמת יכולה,
והחוויה של היום הותירה אותי המומה. פתאום הרגשתי כמו מזרקה בפירנצה או משהו כזה, וזה לא נגמר הרבה זמן ונשארה חתיכת שלולית רצינית שדרשה יותר משתי מגבות גדולות להספיגה וגם אז באופן חלקי...
אני לא חושבת שאי פעם הוא ראה אותי עם הבעת פנים שכזו, הייתי המומה! ישבתי בפה פעור, מנסה לפענח את התעלומה הזו.
נכון, ראיתי בטלוויזיה באיזו תוכנית לילית בערוץ "אגו" וגם עקבתי אחרי הבלוג של נטלי, אבל אף פעם לא דימיינתי לעצמי שזה יקרה לי וגם לא הבנתי איך ביום שכזה, כשאני מיובשת אחרי שעות של עבודה בשמש, יש לי עוד כזו כמות עצומה של נוזלים בגוף, ואיך זה לא נגמר? ואיך לכל הרוחות, זה משפריץ כל כך גבוה? באותו רגע פשוט נעלמו לי המילים וקיבלתי הבעת פנים כשל בובת מין מתנפחת עם פה פעור לרווחה!
כשהתאוששתי מההלם והתחלתי לגמגם משהו בסגנון "מה בדיוק? איך? מה? הוא חיבק אותי ונישק ואמר לי "מזל טוב! סוף סוף את גומרת כמו שצריכה לגמור אישה"
אני לא חושבת שלזה התכוונה הקוראת בקלפים ביריד כשאמרה שיש לו תפקיד קארמתי בחיי, אבל באותו הרגע הרגשתי שאיכשהו זה גם קארמה קטנה וטובה שקיבלתי ממנו. הרבה חוויות אינטימיות ראשוניות חוויתי איתו אז בהחלט מן הראוי שאחווה גם איתו את ההשפרצה הראשונה בחיי.
העברנו את שאר היום בשיחות, ובנגיעות ובצחוק, ובערב הוא יצא לפגוש שני חברים ששרתו איתו בצבא בתקופה שלפני שהגיע לבסיס שלי.
נפרדנו בחיבוק ובנשיקה, וכשיסיים את הבילוי עם הבנים הוא יחזור לפה וישן פה גם הלילה, לפני שיחזור מחר צפונה.
כבר קבענו שבימים שבין ראש השנה לכיפור ננצל את זה שאין לי עבודה והצפון פנוי ממטיילים ונעשה ביחד טיול קסום וממושך בחיק הטבע ונישן בצימר של אחותו הקטנה.
לפני 17 שנים. 8 בספטמבר 2007 בשעה 20:23