נסעתי לאפר אמא, דודה וסבתא של חתן בר מצווה במשפחה שבה לאחות הקטנה עשיתי את אירוע יום ההולדת העשירי ושאני מאפרת אותה בקביעות בקייטנה שהיא הולכת אליה בכל קיץ כבר 5 שנים ברציפות.
כשהגעתי אל הבית שלהם פתאום בא לי פלאשבק, ביום ההולדת של אותה הילדה, באמצע האירוע בחלק של הברכות והעוגה, קיבלתי את הטלפון מהקאובוי שהוא עוד מעט מגיע אלי הביתה.
זה היה בסופשבוע ההוא לפני חצי שנה כשעשינו את הילדונת שלנו.
כשנכנסתי אליהם הביתה עם הבטן ההריונית שלי קיבלתי חיוכים ואיחולי מזל טוב וסיפרתי להם שהקטנטונת הזו נוצרה בסופשבוע של היומולדת 10 של הבת, שתדע שזה היה יומולדת מיוחד לא רק לה, אלא גם לנו, והיא מאוד התרגשה ושאלה אם אולי נקרא לבת על שמה, אמרתי שהייתי שמחה אם זה לא היה כבר השם של אחי הקטן (מה לעשות שיובל זה כבר שם יוניסקדס בימינו?)
הפלאשבק הקטן הזה עשה לי ממש שמח, להזכר בקסם שהיה באותו סופשבוע מיוחד שבה הדבר הכי מדהים בחיי קרה...
לפני 16 שנים. 6 בפברואר 2008 בשעה 15:56