וניל עם פיצפוצית

אחרי ש HOT עיצבנו אותנו בשירות זוועתי ותקלות חוזרות, התנתקנו מהם בעצבים ואני בגמילה קשה מערוץ 8 ועוד כמה סדרות אהובות בערוצים אחרים.
מזל שאני עסוקה מדי בגורה אז הגמילה עוברת בקלות יחסית.
הבעיה העיקרית היא שהיה לי מסלול טריפל עם טלפון ואינטרנט שלהם ועכשיו יש לי טמבלוויזיה של YES, שלוחה של הבזק של אמא שלי אצלי בדירה שזה ממש נוח כי לא צריך לרוץ בין המפלסים כדי לענות לקו שהיה רק למעלה בהתחלה, וכיוון ששתינו בקושי מדברות אז זה יוצא אפילו זול.
הבעיה שהאינטרנט מחובר רק למעלה ואני הסתבכתי עם המודם האלחוטי שקיבלנו ולכן כרגע בדירה שלי אין אינטרנט, דבר שגורם לי תלות בשרותי הבייביסיטר של אמא שלי (כשהגורה ישנה בעיקר) כדי לעלות למעלה להתעדכן במה שקורה בעולם בכלל וכאן בפרט (תקראו לי סוטה אבל יש כמה בלוגים של חברים כאן שמעניינים אותי יותר מהביקור של ברק אובמה אצל ליבני בסלון).

אתמול לא היה לי זמן לעלות לאמא, חברה שלא ראיתי 8 שנים באה לביקור מארה"ב יחד עם הבן המקסים שלה, והייתי עסוקה בלארח, להרגיע את הגורה עם הגזים, ולהגיד לחברה "את לא נורמלית!" כי היא עשתה פשיטה על בייבי גאפ, בייבי קלווין קליין, בייבי אולד נייבי, גרבר ועוד כמה חנויות בייבי והביאה לגורה שלי מלתחה מלאת כל טוב, כולל שמלה+מכנסונים של לאורה אשלי, שמיכת חורף, שמיכות קייץ, סינרים (של קלווין קליין), ועכשיו הקטנה מסודרת עד גיל שנה והכל במותגים ובפריטים מעלפים אחד אחד.
אז היום זרקתי על עצמי איזה שארוול בית וגופיית סבא תוך שניה, אבל חצי שעה התלבטתי מה מהדברים המהממים החדשים אני אלביש לגורה.

העוזרת שהיתה אתמול אמרה שבקצב הגדילה של הגורה כדאי שאחליף לה בגד כל שעה עגולה כדי שהיא תספיק ללבוש הכל לפני שזה יהיה קטן.
היא די צודקת.
הסתבר לנו שלשום שהבת של השכנים שגדולה מהגורה שלי בשנה פחות חמישה ימים בדיוק, שוקלת בסה"כ 400 גרם יותר מהפיצקולית שלי.
פתאום זה נהיה מוזר לקרוא לה "קטנה" או "פיצקולית" כשהיא מדושנת עם ה- 6.100 ק"ג שלה, אז עכשיו הכינוי החדש שלה הוא "שפקית" או "שפקולית". ואנחנו לא מפסיקים למשמש ולנשנש את השפקים שלה בהנאה מרובה.

טוב, אני פה כבר יותר מדי זמן בלי להסניף ולנשנש את הגורה.
מוזר לי להיות ליד המחשב בלי שהיא ליידי בעגלה, או ישנה בחדר שלנו כשאני שומעת את המילמולים שהיא משמיעה תוך כדי שינה. אני מתגעגעת אליה כשהיא רחוקה (מה זה רחוקה? קומה שלמה מתחתי!). רק אלוהים יודע איך אני אצליח ככה לחזור לעבוד מתישהו?
טוב, אני רצה להסניף גורה!