אני חולה כבר יומיים.
סתם שפעת מעצבנת, שבנסיבות אחרות הייתי נפטרת ממנה תוך יום וחצי של מנוחה, המון תה וויטמינים ופרוטק/חיזוקית פורטה.
אבל לא, אמא שלי החליטה לחטוף שפעת חזקה יותר, עם הקאות והיא מחוקה לגמרי כל היום במיטה שלה, מה שהופך אותי למטפלת היחידה בכולם.
אז אני גם צריכה לשמור על ההיפרית המהממת שלי שלא תיגע בחשמלים ושאר מסוכנים (וזה שהיא נוגעת ואז עושה "יוווווווווו" ותנועות של "לא" עם הראש והאצבע זה אמנם חמוד אבל לא עושה את זה פחות מסוכן), גם מכינה תה ומרק עוף לאמא שלי, ומכינה ומגישה ארוחות לסבתא שלי, שאוכלת כמו ציפור שני ביסים בכל שעתיים עם תה או קפה ליד, וגם צריכה לנסות לשמור על עצמי שלא אתעלף מהריצות האלו כשאני מסוחררת כולי מחוסר חמצן בגלל האף הסתוב שלי.
העיקר הקטנה נקרעת מצחוק על כל האפצ'י שלי, וברוך אשם (אני חייבת להאשים מישהו למרות שאני לא מכירה אף ברוך חוץ מההוא של המגפיים) לא חסרים לי האפצ'ים ובשביל הפיצית קולות קינוח האף יחד עם ההאפצ'ים זה ממש קרקס מהלך, אפילו האף שלי אדום כמו של ליצן. זה כי לא התחפשתי השנה בפורים, עכשיו אני פאקינג ליצן מצונן!
זהו, שיחררתי קיטור (ושני גאלון נזלת).
הולכת לשלוק את עצמי במקלחת מעלה אדים ונכנסת למיטה.
לפני 15 שנים. 16 במרץ 2009 בשעה 18:48
