התעוררתי עם ריח של גשם באף, הצצתי דרך החלון בחדר השינה שלי החוצה והיתה שמש, אבל זה חלון מזרחי ולא האמנתי, כי האף התעקש...
קמתי מנומנמת והאף הוליך אותי למרפסת המערבית ושם היה הריח הזה חזק.
שניה אחר כך התחילה המנגינה הזו של הגשם וחוטים שקופים וריחניים הרטיבו לי את המרפסת. עכשיו גם הצד המזרחי של הבית הבין שיש גשם וגם שם נהיה מעונן וגשום.
ישר הוצאתי את הרקפת ממישלי לטווח הרטוב, היא הרגישה את הגשם מגיע כבר לפני שבוע והתחילה להוציא ניצנים חדשים שהעירו אותה מתרדמת החורף ובטח דיגדגו לה מבפנים.
גם לי לפני שבוע התחיל לדגדג משהו מבפנים...
החוסר שקט הזה של הסתיו, דקה לפני החורף.
פתאום אני לא ישנה כמעט, מתעוררת בלילות, הריכוז בורח לי, דברים מתחילים לנבוט בי גם מבפנים ומדגדגים.
אני ילדת חורף.
היומולדת מתקרב, 33 - מספר מגניב!
ישבתי לי במרפסת מכורבלת בשמיכת צמר הפינוקית שאמא סרגה לי לפני שנים, עם היוגורט של הבוקר ונשמתי עמוק. אויר נקי של גשם ראשון!
אחר כך השותפה המקסימה שלי הצטרפה עם הקפה שלה והוסיפה ריח קפאין וניקוטין לאויר.
בד"כ אני לא סובלת ריח של סיגריה, אבל יחד עם ריח הקפה והריח של הגשם פתאום זה הרגיש אחר, כמו חגיגה של ריחות שהגשם מנצח על הכל.
ניסיתי לקרוא קצת במרפסת אבל האף בילבל לי את המילים עם הריח של הגשם שהמשיך לרדת, אז סתם בהיתי בניצנים ודימיינתי איזה יופי יהיה כשיצאו עוד עלים והניצנים יפרחו בלבן-ורוד העדין הזה של הרקפת.
אח"כ התמכרתי שוב לערוץ 8 עד שהמקסימה אמרה לי לקום מהרביצה כי הולכים לאכול חומוס בחומוסיה הטעימה ליד הבית.
היא המשיכה משם לעינייניה ואני חזרתי הביתה עם בטן מלאה, ריח של גשם באף וכמיהה עצומה לכל מה שאני אוהבת בחורף.
רק כפות הרגלים שלי קיטרו בתוך המגף הטורקיז החדש, הן לא התגעגעו להיות סגורות במגף עם עקבים, הן רוצות להמשיך להסתובב יחפות עוד ועוד...
אז כשנכנסתי הביתה הורדתי את המגפים ונתתי להן להינות, רק עם גרבים קטנטנות שיתחילו להתרגל.
החורף מגיע.
יש כבר ריח של גשם באויר.
לפני 19 שנים. 19 באוקטובר 2005 בשעה 12:32
