וניל עם פיצפוצית

המזרן היה אמור להגיע היום בצהרים.

אמור, זה כידוע, שם של דג... לא של הדגים שלנו - זבדיאל ואשתאול, אבל של סוג כלשהו של קרפיון מהים השחור או משהו. פעם בדקתי, זה היה די מזמן.

כך או כך, בלי קשר לקרפיון, 14:00 עבר מזמן והמזרן לא הגיע. גם לא היתה תשובה בחנות.
התחלתי לפתח וריד מרוקאי (העייפות הקיצונית מוציאה ממני גנים שלא קיימים בי בפועל).
ניסיתי להתקשר שוב אחרי 16:00 כי יש חנויות שעדיין סגורות בשעות המנוחה, אבל עדיין לא ענו והמזרן גם לא הגיע.

בגלל ההובלה לא הלכנו למרכז לגיל הרך לריתמוסיקה ולא לקניות במרכז המסחרי, או לחברים, פשוט נתקענו בבית וחיכינו וחיכינו, ומי לא בא? המזרן!

לקראת רבע ל 18:00 סוף סוף ענה האיש בחנות המזרנים והתנצל שלא דאג להובלה כי היה בסידורים.
עניתי לו שגם לי היו סידורים שלא עשיתי כי חיכיתי בבית כמו מפגרת למזרן שהיה אמור להגיע בין 12:00 ל 14:00 לפי הבטחתו ושזה ממש לא לעניין לא להתקשר לפחות להודיע שחל עיכוב. הוא התנצל והבטיח לפצות אותי בכרית אורטופדית. לא שאני מתה על הכריות המוזרות האלה, אבל הסכמתי, רק שישלח כבר את המזרן כי הגב שלי כבר צועק הצילו מרוב בורות במזרן הישן.

הוא הבטיח שהוא כבר חוזר אלי עם תשובה לגבי ההובלה.
חיכיתי עד 19:00 והתקשרתי אליו שוב בטון ורידי למדי. "עד 20:30 גג הוא אצלך!" הבטיח האיש.
ב 19:50 הוא התקשר להגיד שהרגע ההובלה יצאה מנהריה. מנהריה לכפר זו נסיעה של רבע שעה בערך.

הקטנה כבר ישנה ובשקט בשקט הסרתי את המצעים מהמזרן הישן ומשאר כלי המיטה, זרקתי אותם לכביסה, השענתי את המזרן הישן אל הקיר כדי שמחר נעלה אותו לזולה בגג, וחיכיתי.
ומי לא בא? המזרן!

כמובן שבחנות כבר לא היתה תשובה.

ב 21:00 קיבלתי טלפון מהמוביל (אחרי שחברה שלי שאלה אם מובילים לי אותו ברגל או על חמור מנהריה, כי שתינו שמנו לב שרבע שעה עברה כבר מזמן) שהוא בכפר וביקש הנחיות אלינו. גם בכפר הוא כנראה התברבר אלוהים יודע איפה כי לקח לו מעל 10 דקות למצוא את הבית למרות שמאוד קל למצוא אותנו, אנחנו בצד כביש די מרכזי בישוב.

כמובן שלמרות שביקשתי ממנו להיות הכי שקט שאפשר, הקטנה התעוררה בבכי ונבהלה מהאיש הזר בבית בשעה הזו, ובצדק. היא נדבקה אלי לידים ולכן לקח לי קצת זמן למצוא לאן היא העיפה את הארנק שלי אחרי שסיימה לכרסם בו אחה"צ (הוא היה מתחת לכורסא) ולשלם למוביל שמסתבר שלא ידע שמחכים לו מיד...

החלפתי למצעים הכי יפים, הסט הלבן הרקום שלי, עוד מעט אלך להתקלח ולחפוף ראש כדי להכנס לגמרי נקיה למיטה עם המזרן החדש חדש מהניילונים שסוף סוף כאן.

מהלילה כבר אין יותר גומות הריון, בורות ושאר גושים בלתי מזוהים במזרן, מהלילה אני הולכת לישון טוב!

(חוץ מההשכמות של הקטנה עם ההתעוררויות שלה, אבל בל נהיה קטנוניים :)