היא לא כמעט בת שנה, היא בת 24 וחצי כמעט והיא מקסימה!
היום עשינו יום כיף, היא הצטרכה אחות גדולה היום, לחזור קצת לפינוקים של פעם. קצת איכס לה עכשיו כשהיא מחפשת עבודה טובה ובינתיים עושה משמרות בכל מיני דברים מזדמנים במקום לבטא את מלוא הפוטנציאל שבה.
זה די מבאס לעבוד בעבודה סטודנטיאלית כשלא לומדים בכלל, ולהרוויח גרושים ולשמוע כל הזמן מאמא משפטים פולנים כגון "נו... מה יהיה איתך?" כשאין לנו אפילו גן אחד פולני במשפחה.
אז היום היא עלתה על אוטובוס ובאה לבקר אותי, דבר שלא קרה כבר שנים, היא לא אוהבת לצאת מחוץ למרכז העיניינים, המושבניקית הקטנה הזו הפכה לעירונית סטייליסטית לגמרי.
אז היום היינו בפריפריה, לקחתי אותה למסעדה מול האגם עם הברבורים והברווזים ואכלנו אוכל טעים, וטיילנו ברגל בפארק היפה, ובדרך הבייתה קנינו עוגות אישיות נורא טעימות בבוטיק סנטרל וגילינו שיש שם עוגות ששוות כל קלוריה כפול מאה לפחות!
ישבנו בסלון מול הטמבלוויזיה הקטנה, שתינו קפה בטעם שוקולד וחיסלנו את העוגות בכיף.
בדיוק אח שלנו התקשר מה שאומר שהאינפורמציה שהיא היתה אצלי תגיע גם לאמא והבטחתי לקטנה/גדולה שלי שאני אגיד לאמא שהיא בסדר גמור ושלא תדאג ולא תשגע אותה.
וכל כך שמחתי שהיא נתנה לי להיות שוב אחות גדולה ולפנק אותה, היא כל כך עסוקה לפעמים בלהיות גדולה וחזקה ובוגרת שהיא לא תמיד נותנת לי לפנק אותה כמו פעם, וזה ממש היה חסר לשתינו, והיום היה מיוחד.
זה מצחיק להזכר איך לא כל כך מזמן היא היתה תינוקת קטנה עם בקבוקי זהב ששברה לי דברים בחדר בלי כוונה, או ילדונת שובבה שעשתה לי פאדיחות כשבאו אלי החבר'ה כשהתחילה לבדוק למי יש כבר חזיה ולמי אין, איך אחי היה מציק לה ולא יכולתי לעזור כי הוא היה מחטיף לי אח"כ אבל בסוף תמיד היינו מסיימים את הבלגן בחיבוק גדול לכולם...
הילדונת הזו גדלה להיות אישה יפיפיה, חכמה, שנונה, חזקה, אחת שמסוגלת להתמודד עם הכל לבד.
אבל היום היא הרשתה לי להיות שוב אחות גדולה ולפנק אותה, לא לתת לה להוציא אגורה, להכין לה שתיה וללוות אותה לאוטובוס ולחבק אותה לפרידה.
כשהיא עלתה לאוטובוס נצבט לי קצת בלב כי לא ידעתי מתי שוב היא תפתח כך ותתן לי לתת, אבל קיוויתי שהיום הזה יעשה לה חשק לחזור לפעמים שוב להיות האחות הקטנה שלי...
לפני 18 שנים. 6 בנובמבר 2005 בשעה 22:36
