לאיש הגדול שלי.
הזמנתי אותו לבוא אלינו בערב השנה החדשה, להתנשק בחצות, לצחוק, להתפנק לתוך הלילה...
הוא היה חייב לסיים דברים לעבודה, לפני הטיסה בבוקר, והיה לו מצברוח רע.
הוא התקשר ושמע את האנשים השמחים והצוחקים אצלינו בבית, ולא היו בו הכוחות לבוא ולהיות אחד מהם.
כמעט ובאתי אליו בהמשך הלילה אבל הוא החליט ללכת לישון מוקדם ואצלינו האקשן עוד היה בעיצומו.
קבענו להפגש כשהוא יחזור מחו"ל בשבוע הבא ולחגוג תחילת שנה אזרחית חדשה גם אם באיחור מה...
הוא יקר לי, ואני אעשה ככל שאוכל כדי שתהיה לו שנה טובה.
אני הייתי מוקפת בחברים טובים, ועם אחת מהן גם ישנתי, וקמתי הבוקר עם שיר ועם חברה והוא היה לבד, הלך לישון לבד במיטה קרה וקם אל בוקר של שנה חדשה לבד, בלי מי שיחבק אותו ויתן לו נשיקה, והוא איש שכל כך כיף לחבק, איש גדול ורחב כתפיים, עם לב זהב ששבור קצת עכשיו.
לא כך הוא חשב שיחגוג שנה חדשה, לא לכך הוא קיווה...
הוא כל כך רצה כבר להקים משפחה והכל התנפץ לו בפרצוף, השקרים, הכאב, הפרידה...
מאחלת לו ולעצמי ולכולנו שנה אזרחית חמה, מחבקת, תומכת, נעימה, פוריה, משמחת, מפתיעה, מרגשת, מנשקת, מחמיאה, מוצלחת, מופלאה...
רק טוב לכולם! רק טוב!
לפני 18 שנים. 1 בינואר 2006 בשעה 22:31