זה מה שהייתי אתמול, ביותר ממובן אחד של המילה...
גם הזדיינתי וגם השתפנתי
האיש הגדול בא לארץ ל- 24 שעות עד הטיסה הבאה שלו לחו"ל והפתיע אותי אחה"צ, לאחר לילה ללא שינה (אחותי באה אלי והתקשקשנו כל הלילה), גם ככה הייתי בקטע של אחרי ארוחה דשנה להכנס לנוח, אז ככה עשינו את המנוחה יחד,
כלומר, לא רק נחנו, קודם כל האיש הגדול היה להוט להראות כמה התגעגע, לתת לי להרגיש אותו במלואו, והוא אכן ממלא במלואו... בשקט בשקט, כדי לא להפריע לשותפתי היקרה שלמדה בסלון.
מחובקים אחרי הוא לחש לי באוזן - אחרי שדאגנו "לו" אפשר לנוח... נישקתי אותו ואמרתי שאני תמיד אדאג "לו" ולך שיהיה לכם טוב!
זה כל מה שהעזתי לומר לו, לאיש הגדול שלי... לא עד כמה אני אוהבת אותו, לא שאני רוצה שננסה הפעם ברצינות להיות ביחד, אבל הוא חיבק אותי כל כך חזק וחם שאני חושבת שהוא יודע מה אני מרגישה, ואני חושבת שהפעם הוא יכול כבר לחשוב על לקבל את זה תמיד, אחרי כל מה שעבר.
אני חושבת שהוא מעריך את הטוב הזה יותר ולכן הוא בא יותר ומטלפן יותר ורוצה יותר.
נימנמנו קצת חבוקים, רגלים ארוכות מלופפות ברגלים ארוכות עוד יותר, הריח הנעים שלו, הסנפתי אותו עמוקות ונישקתי אותו ליד האוזן ולחשתי שהוא מריח כל כך טוב...
הוא חייך וליטף אותי ועצם שוב את עיניו ואמר כמה טוב לנוח איתך, ואני יודעת שהוא נח טוב יותר איתי, שהוא מקבל מהשקט שלי וזה מרגיע אותו בסערה העצומה שמתחוללת בחייו תמיד ועכשיו במיוחד...
עצמתי עיניים והרחתי אתו, עצמתי עיניים והקשבתי לנשימות העמוקות שלו, ופקחתי עיניים כדי להתבונן ולראות את האיש הגדול הזה לצידי, הרגל שלי בין רגליו, גופי תחת זרועו וזרועי עוטפת את גופו, מחובקים, פנים מול פנים, נחים, מחייכים...
כשהוא התעורר פינקתי אותו קצת במסאז' ואח"כ הוא פינק אותי, וקינחנו בעוד סיבוב תוך כדי דיבורים - זה אחד מהדברים שאני הכי אוהבת בסקס שלנו, אנחנו מדברים וצוחקים תוך כדי... יש בזה משהו כל כך נינוח ככה... אינטימיות כזו חברית...
ואחרי שהתכרבלנו עוד קצת הוא הדליק את הסלולרי שלו והיו לו איזה 24 הודעות, כולן חוץ מאחת מאבא שלו, היו קשורות לעבודה...
התלבשנו ויצאנו לשתות תה בסלון ואח"כ הוא הלך, היו לו עוד הרבה דברים לסדר והבוקר הוא כבר שוב טס.
ואני מקווה שבפעם הבאה הוא יבוא ליותר זמן, כמו שהבטיח, ויהיה לנו את הזמן לדבר בנחת, ואז אני אספר לו, או אולי אני אחכה עוד מעט, עד שהדברים ירגעו קצת... עד שכל הבלגן של הגירושים יהיה מאחוריו, שהוא יקבל את הבית שלו בחזרה, שיהיה לו את השקט הזה שהיא כבר לא בחיים שלו בכלל...
לפני 18 שנים. 4 בינואר 2006 בשעה 10:20