אני מקווה שנפגש שוב, אם זה יסתדר...
הבוקר הוא נחת מחו"ל, האיש הגדול שלי, ליתר דיוק - לקראת הצהריים, וישר התייצב בעבודה לטפל במיליון דברים שהצטברו כשלא היה בארץ.
לא היה לו כוח לבקר במסיבה שעבדתי בה הערב, עם כל חיבתו לשעוני היוקרה, הוא הלך להורים לאכול ארוחת ערב, הם קיטרו לו שהם לא ראו אותו מזמן, אני חושבת שאפילו אני שבקושי רואה אותו פעם בשבוע - רואה אותו יותר מהם... הוא כמעט כל הזמן בעבודה, כאן או בחו"ל.
ומדי פעם הוא בורח מהכל, מנתק את הטלפון ובא אלי, אי של שקט בים הבלגן, ים שקט בכל הסערות אולי (:
היום היתה לי עבודה מגניבה, עבדתי עם אנשים שאני אוהבת וזה היה ציור של שעון שעולה כמה אלפים טובים שציירתי על דוגמנית מתוקה, קצת שרוטה בשכל אבל מותק אמיתית...
ומשם המשכנו אביס ואני למועדון (הוא היה הצלם המוכשר של האירוע, וזה אומר שתהינה לי הרבה תמונות יפות להנציח את היצירה) ופגשנו כמה אנשים מקסימים שלא ראיתי הרבה זמן ואחד מקסים במיוחד שעד היום ראה אותי בעיקר בטרנינג ונעלי בית וזה היה עבורו חידוש לראות אותי במיני ומגפיים (:
וגם בבית היה לי הספק נחמד של כביסות, כלים וצילומים לאביס לתערוכה שתהיה במסיבה מחר, היה כיף!
היום היה באמת יום כייפי!
מקווה שיהיה כזה כיף גם מחר, יש לי הרגשה טובה (:
עכשיו אני הולכת להתקלח ולהפטר מצחנת הסיגריות ולישון
לילה טוב!
לפני 18 שנים. 11 בינואר 2006 בשעה 1:32