לרגל יום כיפור, זמן לחשבון הנפש, החשבון שבו להבדיל מחשבון הבנק (לי לפחות) יותר קל לשמור מפני אובר-דרפט...
סליחה:
עושה הרבה חושבים עם עצמי, למי מגיעה בקשת סליחה וטרם ביקשתי...
בדברים האלו אני משתדלת באמת לא לחכות עד יום כיפור אלא לבקש סליחה מיד.
אם בכל זאת פגעתי במישהו מכם, שלא ביודעין ובטח שלא בכוונה – אני מנצלת את ההזדמנות לבקש סליחה כאן ועכשיו.
לבקש סליחה קל לי, לסלוח לפעמים קצת יותר קשה עד בלתי אפשרי.
ישנו ביטוי "הטעות אנשוית היא, הסליחה אלוהית" לדרגת אל בוודאי ובוודאי שלא הגעתי.
לאותו בן זוג לשעבר ששיקר ובגד, לא רק שאני לא מסוגלת לסלוח, אני כבר לא מנסה. מספיק זמן ביזבזתי בלהמציא תירוצים ונימוקים פסיכולוגים להצדקת מעשיו ולנסיון לסלוח, היום אני כבר לא רוצה...
גם מהפרידה האחרונה נשארו משקעים, ויש בי לפעמים כעס שמתפרץ בצורה לא רצונית, אבל כאן אני יודעת שזה מוצדק ואין סיבה לסלוח...
תודה
אמנם יום כיפור נועד לסליחות, אבל אם כבר אז כבר... יש כמה אנשים יקרים שלהם אני רוצה להודות כחלק מחשבון הנפש הזה, לכל מי שנוטל חלק בהפיכת החיים שלי לנפלאים כפי שהם:
לבטי בום קטלני, לאפרוח המקסים ולנסיכה הקסומה שפתחו את ליבם וביתם בפני; לכל החברים והחברות שלי מהוניל ומהשס"ק, שהחיוך והחיבוק שלכם תמיד עושה לי חם בלב,ובעיקר לאביס, שמצחיק, מחבק, מעודד, ועוזר לי יותר מכולם לעבור את הסערות שבחיי, כנראה שאין כמו מעמקים כדי להרגיע ים סוער (:
בבקשה
מבקשת מכל הממונים על כך במרומים, בכל לשון של בקשה, שמרו על כל היקרים לי שיהיו בריאים, מאושרים, מוקפים באהבה, הרפתקאות והפתעות, חיים מלאי תשוקה ותוכן, ושהטוב יגבר על הרע בכל מקום ומצב...
גמר חתימה טובה
צום קל לכל הצמים
והמון אהבה לכולם...
לפני 20 שנים. 24 בספטמבר 2004 בשעה 14:08