היום היה יום מטורף, מעבודה לעבודה
שבת שלמה בלי להיות בבית, זה היה מעייף כל כך!
מחר יהיה יום מטורף גם, עבודה בבוקר, פגישה בת"א בצהרים, חזרה הביתה לנקות, לסדר, לבשל, אולי יהיה לי קצת זמן לנוח לפני ואולי לא...
מחר ערב מיוחד
ארוחה אצל זוג חברים עם האיש הגדול
אחרי המון זמן שלא ראיתי אותם וגם אותו...
היום נודע לי שעוד זוג חברים שלי נפרד, זה הופך להיות מכה בין האנשים שאני מכירה, המון נפרדים, זה צובט בלב.
לגבי הזוג הספציפי הזה - אני אופטימית, הם כרגע לא מעיזים לחשוב קדימה, הם מנסים להרגע קודם מכל הסערה שפקדה אותם, אבל אני יודעת שלמרות הפחד יש שם המון המון אהבה, לא בכדי הם כבר מעל 6 שנים יחד. הוא חבר ממש ממש טוב שלי, כמעט בן משפחה, אני כל כך רוצה שיהיה לו טוב, הוא האיש שתמיד היה שם בשבילי כשאני הייתי צריכה, דיברתי איתו היום ואמרתי שלא יהסס להתקשר ולבקש חברה או עזרה או כל מה שירצה ויצטרך, ואני יודעת שהוא לא יהסס ולא יתבייש, אנחנו קרובים מכדי לתת לאגו להפריע בדברים שכאלו.
עייפות מטורפת, מקלחת ולישון
מחר עוד יום ארוך ובטח גם מלא התרגשות
אני כל כך צריכה קצת חופש!
מחרתיים אחרי העבודה אני אסע קצת לצפון ליומולדת של אבא, אני אמנם לא אנוח הרבה אבל אני מקווה קצת לנשום ירוק ולהרגע (:
לפני 18 שנים. 29 בינואר 2006 בשעה 0:54
