וניל עם פיצפוצית

עולה על הרכבת צפונה לביקור משפחתי, כבר די הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה ולסבתא היה יומולדת ביום רביעי.

עברתי בדרך בחנות הפרחים של ענת, שעושה את הזרים הכי יפים בנהריה ובצפון בכלל וקניתי לסבתא זר ענק של פרחים בשלל צבעים.

כשבאתי היתה השעה 14:30, סבתא עוד היתה במיטה באמצע השלאף שטונדה שלה, התגנבתי בשקט, הערתי אותה בנשיקה ונתתי לה את הפרחים "מזל טוב סבתא!"
טראח!!! ספנקינג בישבן "אוי, לא היית צריכה... זה מענת, נכון? איזה זר יפה, אני הולכת לעשות פיפי. תורידי מהמדף הגבוה אגרטל ושימי את הפרחים במים"

אחר כך סבתא הצטרפה אלי למטבח וחיממה לי מהמרק והכרוב שהיא הכינה היום בצהרים וישבנו ודיברנו וסבא הצטרף כולו מנומנם. כשסבא התעורר קצת סבתא שלחה אותו להביא להם טיפות עיניים כי הערפל הזה עושה להם גירודים.

בינתיים היא תיחקרה אותי על מצב הגברים בחיי... "גברים היום לא רוצים להתחתן, תראי את אח שלך, בן 32 עוד מעט ולא רוצה להתחתן, גם את לא צריכה, מקסימום תעשי לך ילד, בשביל זה את לא צריכה בעל" (כן, זה ציטוט מדויק מסבתא שלי בת ה- 83).

אני מספרת לה על הבחור שהזמין אותי לאמסטרדם, היא שואלת מי זה ואני מזכירה לה, זה שיצאתי איתו בצבא, שאת סבא וסבתא שלו הכרת מהקיבוץ השכן... אז היא מאשרת בתנאי שהוא משלם על הכרטיס, "ברור, סבתא, הרי זה מה שהוא הציע - שהוא ישלח לי כרטיס"
"טוב מאוד! ככה צריך!" היא אומרת בתקיפות. כולי מחוייכת... איזו סבתא יש לי!

אמא שלי מתקשרת "אני נכנסת לאיזו פגישה, תעשי לי טובה ותתקשרי בעוד שעה להציל אותי" אני מחייכת ומסכימה ומכוונת תזכורת בסלולרי כדי שלא אשכח, אחרי שעה של שיחה ערה עם סבתא (על האישה שעושה לה ולסבא פדיקור ומניקור ועוד טיפולי תחזוקה נוספים והכל ב 80 ש"ח והיא הולכת ברגל בכל נהריה עם התיק שחלה בכל מזג אוויר ולא מוכנה לקחת אפילו טיפ כדי לקחת מונית) הסלולרי מצפצף ואני מתקשרת לאמא והיא עונה: "הגעת כבר? יופי, אז אני כבר יוצאת לאסוף אותך" והיא מנתקת ובורחת מהפגישה, מאוחר יותר היא מספרת לי שזה היה הבן של השכנה ז"ל מהמושב שחזר לארץ אחרי שנים חו"ל והתעקש להזמין אותה לקפה והיא לא יכלה להתחמק יותר למרות שהוא עלוקה אז היא ניצלה אותי כדי לברוח תוך שעה.

אחה"צ אבא מתקשר ושואל אותי "מי זו?" אני עונה "הבת הבכורה שלך"
"מאיפה את כל כך בטוחה?" הוא שואל, "כזו פסיכית, אז מי עוד זו יכולה להיות?" אני עונה... זה חלק מרוטינה די קבועה שלנו במשפחה, לצחוק על הגנטיקה או הסביבתיות או כל מה שגרם לכל חברי המשפחה להיות פסיכים שכאלה... קבענו שעוד 5 דקות הם (הוא, אישתו ואחי הקטן) באים לאסוף אותי ועולים לגבעה.

באוטו הקטנצ'יק שואל אותי על טס, הוא מבקש לנחש איך היא נראית, ולא להאמין - הוא מצליח! הוא רק ידע שיש לנו בבית כלבה אבל לא איך היא נראית והוא אמר "אני חושב שהיא בגודל בינוני ושהיא לבנה אבל יש לה כתמים חומים" הייתי המומה ושאלתי מאיפה הוא יודע, אז הוא אמר "זה בגלל שאני לא סתם אומר, אני קודם חושב לפני שאני אומר"... גאון!

בגבעה הכל ירוק ופורח, מזג האוויר נפלא למרות הערפילים מוזרים האלו ואני מציעה לאחי הקטן לעשות טיול ולקטוף פרחים לא מוגנים במתנה לאמא ואבא ליום המשפחה.
הפרחים היחידים שהיו לא מוגנים שם היו סביונים, שום הבר ותלתן אז ויתרנו על הקטיף, אבל במשך שעה ארוכה טיילנו בין כלניות בשלל צבעים, רקפות ורודות ולבנות, אירוסים קטנים וסגולים, סחלבים בורוד פוקסיה, עיריות גדולות, עצי אלון ואלת המסטיק, סירה קוצנית, ברקנים וסרפדים ועוד הרבה צמחים פחות מעניינים אז מספיק עם קטעי המגדיר צמחים שלי (:

טיילנו בשבילים עם עקבות של חזירי בר, ובין גללי פרות, טיפסנו על סלעים, התכופפנו במעברים צרים מתחת לעצים והיה כיף כל כך! אחי קלט מהר כל שם של צמח שלימדתי אותו (אני אחות קרציה פדגוגית לפעמים, מודה באשמה) ופתאום בא לי ביציאה שגרמ לי להתמוגג מנחת, הפספוס הזה בן ה - 5 אומר לי "יש פה כל כך הרבה פרחים מוגנים, זו ממש שמורת טבע כאן, כמו שראיתי במומינים בטלוויזיה" ואני פשוט מצצתי אותו בנשיקות מרוב אהבה וגאווה שהציפו לי את הלב!

חזרנו היתה וכשהלכתי לשרותים הוא מזג לנו מים כי הלכנו הרבה ברגל אז שלא נתייבש, ואחר כך שיחקנו קצת דומינו והרבה דוקים. בעשרת הסיבובים הראשונים הקטנצ'יק הזה קרע לי את הצורה ואני די טובה בדוקים, אבל הוא היה ממש תותח! אחר כך המזל התחלף ואני ניצחתי אותו קצת ואז צחקנו על זה שהמזל עבר אלי קצת והחלטנו להפסיק לשחק ולנוח קצת מול הטלוויזיה וראינו יחד סרטים מצויירים.

בערב אמא באה לאסוף אותי אליה ואכלנו יחד מרק עגבניות טעים שהיא הכינה וראינו סרט איטלקי די מייגע ב DVD, קישקשנו קצת והיא הלכה לישון מוקדם כי היא עובדת בוקר מחר מוקדם.

מחר נפגש עם הסבתא השניה גם, ואני אעשה כמה סידורים חשובים ואחזור שוב לגבעה, להיות עוד קצת עם אבא ואשתו ובעיקר עם אחי הקטן. מטורפת על הילד הזה!!!

איזה כיף להיות בצפון!!!