היא לא הגישה תלונה במשטרה, היא אמרה לעו"ד שידבר עם הנהלה לברר אפשרות להגיע להסכם מחוץ לבית המשפט.
היא חשבה שהבוס יתנצל ויודה בטעותו ויציע פיצוי.
העו"ד של הבוס הציע הסכם פיצוי אבל שתחתום על מסמך שהיא פוטרה עקב חילוקי דעות מקצועיים וכדי למנוע עוגמת נפש ומאבק משפטי הוא מוכל לשלם לה סכום מסויים.
העו"ד שלה הבין ממנה שהיא רוצה להתפשר ולכן אמר שההסכם נראה לו והעביר אותו לחברה שלי שכתגובה התפוצצה מזעם על כך שהבוס לא מודה/מתנצל על שהכה אותה ואמרה שגם אם יוסיפו לסכום 5 אפסים היא לא מוכנה לקבל את הכסף כל עוד הוא לא מודה באשמה ולוקח אחריות במידה ויתגלה נזק עתידי.
היא כעסה על העו"ד שארגנתי לה ובעקיפין גם עלי, וטענה שהעו"ד מכשיל אותה.
ניסיתי להרגיע אותה ולבקש שגם תקשיב ושתתקשר עם העו"ד בסבלנות ותסביר את עצמה ברור, כי נראה לי שהיא והוא פשוט חווים קצר בתקשורת, ולא נעים לי לומר, אבל זה די בהשפעת המצב בו היא נמצאת, והיא לא מוכנה לקבל זאת.
שאלתי אותה אם היא רוצה לגשת עם המסמך שקיבלה מהעו"ד של התוקף למשטרה ולהתלונן עליו, אמרתי שעצם זה שהוא מוכן למהר ולשלם לה סכום מכובד זה בעצם הודאה בעקיפין באשמה ושזה לטובתה אם תתלונן.
היא צעקה שהיא לא יודעת מה היא רוצה לעשות ובגלל העו"ד היא במצב יותר גרוע משהיתה בו אתמול ושהיא לא יודעת מה לעשות.
ניסיתי להרגיע אותה וללא הצלחה.
זה נגמר כשהיא אמרה שהיא צריכה לחשוב מה היא עושה עכשיו וניתקה את השיחה.
מחרתיים האדם הזה עוזב את הארץ ואם היא לא תעשה כלום הוא יצא מהסיפור הזה כאילו כלום לא קרה, שזה הכי גרוע לדעתי. אני גם יודעת שאח"כ היא תכעס על עצמה שלא עשתה כלום.
אבל כרגע היא מבזבזת זמן יקר על להיות לחוצה, מבולבלת ולא ברורה לעצמה ולסביבה.
אני יודעת שהיא חוותה טראומה לא קלה, אבל התגובות שלה מונעות את הטיפול במקרה.
אני מרגישה מתוסכלת מכך שכל דבר שאני מנסה לעזור לה לא מתקבל כי היא מתעקשת לא לעשות שום דבר, וטומנת את הראש עמוק עמוק בחול.
היא כעסה עלי שדיברתי עליה עם העו"ד ואמרה שזה לא חוקי שהוא מדבר איתי עליה, היא אמנם צודקת בזה, אבל היא לא מוכנה לקבל שפשוט דאגתי לה וניסיתי לגשר על הקצר בתקשורת בינה לבינו. היא טוענת שאין שום קצר ושהעו"ד מקשיב רק לעצמו.
מרגישה שעשיתי כל מה שיכולתי לעשות כדי לעזור לה, ולא הצלחתי.
זה די מבאס, אבל על ההחלטות והבחירות שלה אני לא יכולה לקחת אחריות.
אני שלמה עם כל מה שעשיתי, ומנסיון אישי - אני יודעת שהעו"ד עשה גם את כל מה שהיה ניתן לעשות על פי בקשתה. הוא באמת עו"ד טוב ואיש אכפתי ואידאליסט ועשה כל מה שעשה יותר מרצון לעזור מאשר תמורת הכסף. על כל מה שעשה למענה עד עכשיו הוא לא לקח אגורה.
אני מרימה כאן ידים וממשיכה הלאה, למקום בו אני אוכל באמת לעזור.
לפני 18 שנים. 5 ביולי 2006 בשעה 20:23