חזרתי עכשיו מההופעה של זיגי (מארלי, כמובן)
היא היתה אמורה להיות באכזיב, בבננה ביץ', תיכננתי להצטרף לחבר אהוב ולחבר'ה שלו ולנסוע איתם יחד ותכננתי להשאר אח"כ לכמה ימים בצפון עם המשפחה שלי.
זה היה לפני המלחמה...
לפני שהתחיל לרדת מטח קטיושות כמעט בלתי פוסק על הבית, על המשפחה, על הנופים שגדלתי בהם, על חברים שלי ושל המשפחה.
בסוף בגלל המלחמה, המשפחה מגיעה אלי, בטיפטופים, אבל בהתמדה.
גם ההופעה באה אלי, חזרנו ברגל, בסה"כ כחצי שעה של צעדה מההופעה הביתה.
זה לא כמו שתיכננו, מי חשב בכלל שתהיה מלחמה?
בת דודה שלי ואני אמרנו שזו הופעה שלא מתאימה לפארק, רגאי מתאים לשמוע בחוף, עם בירות, עם חול בכפות הרגלים וריח ים באוויר.
אבל היינו בפארק, ואמנם לא ישבנו יחד עם החבר והחבר'ה שלו, אבל נפגשנו בסוף ההופעה לחיבוק לילה טוב, וזה היה כיף גם.
אבל כל הזמן באוויר היה ניחוח קלוש של מלחמה, והטלפון הראשון שעשינו היה למשפחה בנהריה לוודא שבכמה שעות של ההופעה לא נפל עליהם שום דבר.
בהופעה עישנו כל מיני חומרים לידי, זה קצת טישטש אותי ובדרך הביתה דפקתי את הראש באיזה שלט רחוב. מה פתאום שמים אותם כל כך נמוך????
טוב, בת דודה שלי יצאה מהמקלחת, עכשיו אני אכנס להתרענן...
לילה טוב
}{
לפני 18 שנים. 27 ביולי 2006 בשעה 21:47
