וניל עם פיצפוצית

תקופה של שינויים...

אני אוהבת שינויים ומפחדת מהם בו זמנית.
בכל פעם שאני נמצאת בתקופה שכל כך הרבה דברים משתנים/עומדים להשתנות/יכולים להשתנות, רועד לי הפופיק ואני על סף פאניקה.

ואז אני מכריחה את עצמי לנשום עמוק, ולהרגע, ולחשוב בהגיון מה היתרונות ומה החסרונות של כל דבר, ומה האפשרויות שעומדות בפני בכל הבלגן הזה, ואז הפחד נהיה קטן יותר ובעצם הופך להיות אתגר.

התקופה האחרונה היתה מאוד סוערת, והביאה אותי לחשוב על אופציה שחלמתי עליה מזמן אבל לא היה לי אומץ לבצע מעולם, כי היא דורשת שינוי קיצוני.

ואז פתאום היה "צירוף מקרים" מהסוג הזה שהוא בעצם מעין סימן...

היו לי מחשבות, סיפרתי למעט מאוד אנשים, בררתי קצת באינטרנט אבל הרגשתי שאין לי מספיק ידע בכיוון.

עד היום, כשהלכתי לקנות משהו לעבודה ופגשתי במקרה את ירין שחף.
שאלתי אותו והתיעצתי איתו והוא המליץ ועודד אותי ללכת לכיוון הזה והמליץ לי על מקום.
פעם שניה בחיי שהוא מעורר בי מוטיבציה להתפתח. הוא איש מדהים!

גם סבתא שלי חושבת שזה צעד שאני צריכה לעשות. היא אמרה לי שבלי שום קשר לאף אחד - זה משהו שאני צריכה לעשות בשביל עצמי, גם אם זה דורש לעשות שינוי קיצוני והרבה ויתורים.
אני נוטה להקשיב לסבתות, בכל זאת יש להן נסיון חיים הרבה יותר עשיר משלי...

אני צריכה להתבשל עוד עם המחשבות, לראות עם עצמי אם זה הזמן המתאים, ויחד עם זאת לדעת שאסור לי למרוח יותר מדי זמן, כי אז אני אאבד את האומץ לגמרי ולא אעשה עם זה כלום.