חברה שאני מכירה כבר מזמן, מהעולם הונילי ששקעתי בו בנוחות בשנים האחרונות, הפתיעה ובאה לסופ"ש וכשהילדות שיחקו בחדר של הגורה ואנחנו התלחששנו בסלון על כוס קפה קר היא סיפרה לי: הכרתי מישהו, אני מאוהבת" ואני כמו חברה טובה ומתלהבת (בעצם - לא כמו, אני באמת חברה טובה ומתלהבת) אומרת לה: "ספרי ספרי" והיא לרגע מהססת "הכרנו דרך סוג של אתר הכרויות" ואני מזהה את הניצוץ: "הכלוב?" אני שואלת. "כן!" היא הופתעה.
זה היה הזמן להתוודות שפעם, בגלגול הקודם שלי, הייתי סוג של סלב פה, מקולרת לבטי בום הכתומה המהממת, ולאביס איש המעמקים, וחקרתי כיוונים מסקרנים ועולמות שלא הכרתי, והתאהבתי בבונדג' (האמנות ובצלם ואמן הקשירות שגם צילם את תמונת הפרופיל המהממת שלי).
אז קפצתי לביקור וקודם כל נורא מוזר לי להיות "רגילה" ולא מוזהבת כמו שהייתי תמיד, בימים ששחיתי פה כמו דג במים, ועוד יותר מוזר לי שאני לא מכירה פה כמעט אף אחד, וגם כשיש כינוי שנראה לי מוכר, אני לא בטוחה, ובטח כבר לא אדע לשייך ניק לפרצוף, אבל יש מצב שבזכותה אני אצוץ ואציץ פה קצת יותר...
