אתמול קיבלתי טלפון ממישהי שעבדתי איתה פעם ודי לא סבלתי את הגישה שלה כבר אז.
היא חיברה אותי לחברה שלה שהיא גם מאפרת שסיפרה שהציעו לה לאפר בסרט ישראלי חדש עם הרבה שמות נוצצים וצריך שם אפקטים והמפיקה הראתה לה את האתר שלי והיא ממש מתלהבת מהעבודה שלי שם, במיוחד מההזקנה וזה מה שצריך לסרט הזה ושזה דל תקציב אבל זה טוב לרזומה ולקשרים והרבה אנשים עובדים שם בהתנדבות. חיכיתי שהיא תגמור להתלהב ואמרתי לה בשקט ובטון נינוח לחלוטין "מצטערת, אני לא מתנדבת בסרטים דלי תקציב, מקסימום אני מוכנה לעשות הנחה"
"אבל את לא מבינה, זה יפתח לך דלתות ויראה טוב ברזומה" בלה בלה בלה....
וסיפרה לי שהיא עושה הרבה קליפים בערוץ 24 וכל מיני הפקות והיא בעצמה גם פרסומאית ויש לה קשרים פה וקשרים שם...
יופי, סבבה, אם אני אצטרך קשרים - יש לי מספיק חברים שיודעים לקשור פה (:
כשראתה שאני לא שותפה להתלהבות של להתנדב בסרט עם מפורסמים אז היא פתאום שינתה גישה "ברור שלנו כן משלמים, יש לנו חומרים והתפקיד שלנו חשוב, וגם לצלם משלמים" ואז התחלנו לדבר על מחיר. היא גם אמרה שישלמו במזומן במתוק אז הסכמתי להתחשב קצת יותר, וכל הזמן דיברתי בטון אדיש מול הטון המתלהב שלה.
ההתלהבות של אנשי התעשיה הזו מעצמם זו בדיוק הסיבה שאני לא מתלהבת לעבוד איתם!
הספיקה לי ההפקה של הקיץ שעבר + סיפורי זוועה ממלבישה בעלת ניסיון שעבדתי איתה, כדי להבין שאין לי שום שאיפות להתברג יותר מדי עמוק בתעשיה הזו.
כשאני מחמיאה לבמאי או לצלם שאני עובדת איתם זה מסיבה אחת פשוטה - אני באמת מעריכה את העבודה שלהם.
אני לעולם לא אלקק לאף בעל עמדה כדי לזכות במשרה ועל אחת כמה וכמה אני לא אכנס עם אף אחד למיטה בשביל זה.
הספיק לי במאי סליזי אחד שהשכיב כמעט את כל הבנות על הסט (חוץ מהשחקניות הקטינות, המלבישה ואותי - כל עוזרות ההפקה והמפיקה הראשית נמרחו עליו ויותר מזה).
כשאני עובדת על הסט אני באה ליצור משהו, להיות שותפה לתהליך וכן, גם לקבל סכום נחמד על העבודה שלי, אבל אני לא מוכנה להתפשר על העקרונות שלי גם אם זה ישליך על המשך העבודה שלי עם הפקה זו או אחרת.
אז כרגע אני בהמתנה, אם יקבלו את הצעת המחיר שלי, אני אמצא את עצמי שוב בעולם ה"זוהר" המזוייף הזה, עובדת עם שחקנים בעלי שם שיכול להיות מאוד שהם תופסים מעצמם סגני אלוהים אם לא אלוהים בכבודו ובעצמו, עובדת מול במאי ומפיק שחושבים שכולם חייבים להם הכל כי הם נתנו להם הזדמנות להתחכך בעולם המופלא שלהם.
תסלחו לי שאני לא מתלהבת...
אני כבר מראש מנמיכה ציפיות, מעדיפה את זה מאשר לגלות שהשחקן X שנראה כל כך נחמד תמיד בסרטים ובסדרות הוא בעצם סתם גמד עם אגו טריפ מטורף.
המזל שלי שהגישה שאני נוקטת בה, של להיות נעימה עם כולם, החל בנערת המים וכלה בכוכב הראשי, גורמת לנפוחים האלה לרדת מהעץ ולהזכר שבעצם גם הם בני אדם...
הלילה או מחר אני כבר אדע עם קיבלתי את העבודה או לא.
אם כן - זה יעשה לי את התקופה הקצרה שנותרה עד לנסיעה לחו"ל די לחוצה, אבל לפחות טובה לכיס (:
לפני 17 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 17:18
