התעוררתי לפני 3 שעות בערך, הקאובוי התקשר מארה"ב.
דיברנו המון כרגיל, הוא סיפר לי מה חדש אצלו ואני סיפרתי לו על הבילוי שלי אתמול בלילה והוא שאל מה עם המסיבה הגדולה שסיפרתי לו עליה ואמרתי שזה הלילה... הוא כבר מחכה לדיווח, אמרתי לו שזה הולך להיות אירוע ענק שלא היה כמותו בארץ.
הוא שמח לשמוע שגם אצלנו מתחיל להיות מעניין, למקרה שהוא יחליט שהוא חוזר לארץ.
ולמרות כל ההתפתחויות שלנו בארץ – זה בטח ישעמם לו כאן אחרי כמה זמן.
אחרי כל כך הרבה שנים של בלגן בחו"ל, בטח הכל פה נראה קטן ולא מספיק מרגש לסף גירוי המטורף שלו.
כבר צהרים ואני עוד מרגישה עייפות, מכורבלת בכירבולית הפליז שלי מול המחשב וכל מה שבא לי זה לחזור למיטה.
יש לי עוד עבודה היום וארוחת ערב אצל חברים שאני מאוד אוהבת, ואז המסיבה!
יום עמוס לפני, אז אולי באמת כדאי שאני אנוח עוד קצת כדי שיהיה לי כח להכל...
לפני 17 שנים. 29 בדצמבר 2006 בשעה 9:55