חזרתי מהעבודה עכשיו.
עבדתי עם חבר ג'אגלר שלא ראיתי המון זמן, ופתאום יצא שסגרתי לשנינו שתי עבודות, אחת היום ואחת בעוד שבועיים בערך.
היה כזה כיף!!!
הוא איש מקסים!
יצא עם חברה שהכרתי באילת, והם נשארו ידידים טובים ודרכה הכרנו והסתבר שהוא למד באותה סביבה בצפון שגדלתי בה, וגלש עם אחי, ושהחברה ההיא שהכירה בינינו מכירה אותו גם ובכלל אחותה היתה שכנה שלי הרבה שנים...
הדברים המצחיקים האלו שקורים כשפתאום בקצה השני של הארץ אני פוגשת אנשים מהבית.
תמיד כשאנחנו נפגשים יש חמימות כזו של אנשים שגדלו יחד, למרות שלפני תקופת אילת שלי לא הכרנו... אבל יש לנו המון חברים משותפים, והחברה שהכירה בינינו נשואה היום לחבר אחר של אחי והוא עזר להם לעבור חזרה למושב שגדלתי בו השבוע, ומסתבר שהחברה ההיא ונעמה המקעקעת למדו יחד והיו חברות טובות בזמנו...
כזה פאזל מצחיק וססגוני שהכל מתחבר בו לחיוך אחד גדול.
זה היה אירוע יומולדת לתאומות בנות 7, שתי כיתות, המון ילדים בחדר לא גדול עם תקרה נמוכה.
זה היה בלגן אבל בלגן שמח. אלתרנו ופתרנו את הבעיות, צחקנו המון, הילדים נהנו, ההורים נהנו, הג'אגלר המצחיק ואני נהנינו... היה פשוט תענוג!
קבענו להפגש שוב בקרוב, הבטחתי ללמד אותו להתאפר בכל מיני שיטות שיתאימו לכל מה שהוא עושה (ליצנות, להטוטנות, קרקס רחוב וכו') ואנחנו מגבשים רעיונות לסדנאות שנפיק ביחד ונשווק לבתי ספר תיכוניים למגמות תיאטרון.
יהיה כזה כיף לעבוד איתו יחד, ולהדק שוב את הקשר שבשנים האחרונות התרופף.
הוא מהאנשים האלו שכל מפגש איתם מזכיר לי כמה זה כיף לחיות בקרקס שחייתי בו פעם.
פעם כשכל החברים שלי היו קוסמים וג'אגלרים וליצנים ורקדנים...
איכשהו התפזרנו, איש איש לדרכו... חלק עמוק בזוגיות וכמעט ולא יוצאים עם חברים, חלק בחו"ל וחלק סתם גרים בכל מיני חורים או עסוקים מאוד או שפשוט כל אחד המשיך בדרך אחרת.
היום רוב החברים שלי סוטים, זה גם סוג של קרקס אבל קצת אחר...
כך או כך – לרגע לא משעמם לי בחיים ואני אוהבת את האנשים המיוחדים שכל הזמן יוצא לי להכיר!
לפני 17 שנים. 10 בפברואר 2007 בשעה 12:28