היום קמתי מוקדם יחסית בבוקר, עשיתי כמה סידורים קצרים וחזרתי הביתה.
הקאובוי התקשר ודיברנו בערך רבע שעה, שנינו היינו זקוקים לקצת שקט וצמצום בארוחות אחרי כל ארוחות החג המשפחתיות. הוא אמר שהוא הולך להתבודד באיזה חור בצפון ואני אמרתי לו שאני הולכת להתבודד לי קצת בבית. התגעגעתי לפינה שלי.
דיברתי גם עם נעמה קצת, גם איתה הקיטורים סבבו סביב עודף הקלוריות והאירועים המשפחתיים.
בצהרים התקשר מישהו שאני והוא בודקים רעיונות לעבודה משותפת ורצה להקפיץ אותי לטסט נוסף בשעות אחה"צ. כיוון שלא ממש התחשק לי לעזוב הכל ולנסוע לת"א בשביל אופציה לא בטוחה לעבודה עתידית וגם דיברתי עם חברים שאולי נעשה משהו יחד, אמרתי לו שכבר יש לי תוכניות אחרות לחג.
עם כל ההתלהבות שלו מהעבודה שלי בטסט הקודם שעשינו, הוא צריך להבין שלא בכל פעם שהוא יצייץ אני אוכל / ארצה לעזוב הכל בשביל הטסטים האלו שלו...
אם רוצים שאני אעזוב הכל בימי החופש שלי, במיוחד בשבתות וחגים, ואבוא לעבוד – אז לפחות שישלמו לי על זה הרבה מאוד כסף, בחינם אין מצב!!!
כל כך נהנית מהשקט ומהפרטיות שיש לי כאן בבית שלי, היה לי זמן איכות להורדת שיערות מיותרות (והפעם גם יש מי שיהנה מזה 😄
מחר אני אצבע לעצמי את הציפורניים בכפות הרגלים ואצייר עליהן איזה ציור נחמד לכבוד האביב, סוף סוף התחלתי ללכת שוב עם כפכפים וסנדלים! אני אוהבת את תחושת החופש הזו בכפות הרגלים.
מחר יהיה לי עוד יום כיף אביבי עם עצמי!!!
(:
לפני 17 שנים. 8 באפריל 2007 בשעה 20:31
