לפני 17 שנים. 13 באפריל 2007 בשעה 10:42
כרגע חזרתי מסידורי יום שישי בעיר.
בדרכי הביתה עברתי ליד אחד המתחמים המסחריים שברחוב הראשי ושם עמד לו על במה קטנה בחור צעיר, לבוש בחליפה מחוייטת ועניבת פרפר, פנים מולבנות וכינור בידו ב"פריז" קפוא (כמו היוגורט מהבוקר). זה נראה כל כך אירופאי ולא שייך להווי הישראלי שפשוט הוקסמתי ולא יכולתי להסיט את מבטי ממנו. תיבת הכינור היתה למרגלות הבמה ובה כמה שקלים בודדים.
הוצאתי מטבע של 10 ₪ והוספתי לתיבה.
מיד התעורר מקפאונו האיש הלבן וניגן לי בכינור את " What a wanderfull world "
בשלב הזה נמסתי לחלוטין!
אלמלא הייתי חייבת למהר הביתה כי צריך להגיע המשלוח מהסופרמרקט, בוודאי הייתי נשארת שם עוד הרבה זמן, מרותקת למראה הקסום ולמנגינה המופלאה.