מסך של ערפל

היא התקרבה לדלת, מרוגשת, ליבה פעם בחוזקה. היא ידעה ששם מעבר לדלת, הוא מחכה לה, ערום, על ארבע, בעיניים קשורות...
היא לקחה נשימה ארוכה, ופתחה את הדלת...
הדירה הייתה חשוכה, אור נרות הוביל אותה.. היא לא אמרה כלום, היא לא שמעה כלום... נכנסה לחדר, ראתה אותו שם אל ארבע, ערום, מכוסה עיניים, בדיוק כמו שקבעו.
היא בחנה אותו בשקט, חצי פניו, גופו הערום, הישבן, הזין שכבר חיכה בדום מתוח, נשימותיו היו הדבר היחיד שנשמע בחדר...
"שלום לך?"..... "שלום המלכה", המלכה... היא חשבה... המלכה... דווקא מתאים לי... התיישבה על הספה לצידו, נפטרה מכפכפיה, והחלה מלטפת את גופו הערום באמצעות כפותיה... היא טיילה באמצעותן על כל פינה בגופו, לפעמים רפרפה על גופו, לפעמים לחצה...
כמה נוח להיות במקום הזה שלי חשבה לעצמה... כמה מפחיד ומשפיל לו... נתון לחסדיה, היא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, פשוט ככה כי מתחשק לה...
כמה כוח הוא נותן לה...
המחשבה הזו מרגשת אותה, מרגשת מאוד...