הוא עמד על ארבע, ערום, באמצע החדר.
הוא בדיוק סיים "טיפול" ארוך בכפות הרגליים שלה.
"אל תזוז"
היא קמה ויצאה מהחדר.
חזרה לחדר כעבור שניות, כשאריזה מפוארת בידיה.
"זה בשבילך..."
הוא חייך
"בוא שב לידי"
הוא התרומם והתיישב לצידה על הספה.
היא הסתכלה לו ישר בעיניים, היא אהבה אותו מאוד! הוא האדם הקרוב אליה ביותר בעולם!
מכיר כל שריר ותנועה בגוף שלה.
שותף מלא לכל מה שקורה לה בחיים.
היא הכי סומכת עליו בעולם, הוא הכי עליה... היא כל כך אוהבת את הטוטאליות הזו, את הסוד הזה של שניהם, הסוד שאף אחד ממכריהם לא מעלה בדעתו הפרועה ביותר שקיים....
הוא פתח את האריזה...
בתוכה היו 2 חבילות, אחת קטנה ואחת גדולה יותר.
"תפתח את זו!" אמרה והגישה לו את האריזה הגדולה.
הוא פתח...
מסמיק, מחייך, מביט עליה במבט מוקיר תודה...
בין ידיו מונחת חגורת צניעות...
היא נישקה אותו בלהט
"אתה תרגיש אותי מעכשיו כל היום...."
נישקה שוב, לקחת את החבילה הקטנה יותר, פתחה אותה, בתוכה מפתח מחובר לשרשרת מוכספת.
"תענוד לי"
הרימה את השיער מעורפה, והוא ענד לה את השרשרת.
"אני היחידה שתפתח ותסגור אותך..."
היא הסתכלה למטה לכיוון הזין שלו, הניחה עליו את ידה הרכה.."ואתה חמוד שלי תהנה עד מחר בבוקר משעות החופש האחרונות שלך....."
לפני 17 שנים. 3 בנובמבר 2007 בשעה 20:33
