ללא כותרת

בדרך לירושלים הבוקר חלף על פני אופנוען. הנסיעה הייתה איטית בעליה לשורש והיה לנו זמן להתבונן ולבחון האחד בשניה. אני חשבתי שמצחיק שהמכנסיים שלו לא נפגשות עם המגפיים ואין לי מושג מה הוא חשב עלי.

זו בטח תהיה ההליכה האחרונה בשעות הבוקר של שישי לפחות עד הסתו, הקיץ מפציע ובסוף המסלול הרגשנו את החום בקצות האצבעות. רק מלהקשיב לה  המחשבות מסתדרות. והיום גם אם לא יכולתי לספר לה כלום ממה שאני מרגישה חזרתי בדרך הביתה יודעת בברור מה אני עושה. אני עושה סדר בכל התובנות של השבוע האחרון ואני עושה איתן משהו טוב. חזרתי הביתה מלאת אהבה.

בדרך חזרה קצת לפני תחנת הדלק של שער הגיא, הוא שוב חלף על פני, הוא ולא אחר. גם הוא בטח סיים את ענייניו וחזר לעיר ללא הפסקה לקבל את השבת.