ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כלוב של זהב

האושר מלווה בכאב?

.

לפני 15 שנים. 26 בינואר 2009 בשעה 7:09

.

לפני 15 שנים. 25 בינואר 2009 בשעה 18:58

לפני 15 שנים. 25 בינואר 2009 בשעה 17:15

כאילו היה שם,
באוויר,במוחה,במחשבתה ובגופה,
והיא כמעט קרובה אליו..
קולו הדהד בראשה שוב ושוב..
"בקרוב...כשכוחי ישלוט בנשמתך..
הכוח שלי עלייך הולך וגובר..
בקרוב מחשבתך,ונשימתך יהיו שלי".
..
והיא אט אט מגיעה אליך...בגופה ובנשמתה..
הכמיהה שלה עוד בראשך.
אט אט כמו שטה אליך
דרך קשה..לאהבתך ,להגנתך,אליך..
היא כמעט שם..כמעט מועדת..
מפרשת את הסימנים שאתה משאיר לה..
הוא עומד שם...ניצב מולה.מושיט לה את ידו..
היא מושיטה לו חזרה.
כמו לוקח אותה אליו..
עוטף אותה בגלימתו
הפחד שנראה בעיניה ...החשש הלא נודע..
והיא..שם עטופה תחתיו..בתוכו,נתונה לעוצמתו הרבה,
לכוח שלו עליה..
והיא...לאחר הדרך הקשה...סוף סוף נכנעת, היא לא שלה יותר.
הוא עטף אותה בעצמו.



לפני 16 שנים. 23 באפריל 2008 בשעה 18:58

אז מסתבר שיהיה בסדר..
מגלה את כוחותי מחדש..
ויהיה טוב

לפני 16 שנים. 22 באפריל 2008 בשעה 21:25

הלוואי שמישהו יבוא-יחפור יימחק ויעקור אותך מהלב שלי
שמישהו יעלים את כל המילים היפות שאמרת
את כל הזכרונות הטובים שנצרת בי
את האהבה שמילאה אותי,
כדי שאמשיך הלאה
כדי שאחזור להיות אני
כי יש אותי לפני שנכנסת לחיי
ויש אותי עכשיו .
היית ועכשיו אינך יותר .

לפני 16 שנים. 27 במרץ 2008 בשעה 18:47

רוצה את ההרגשה הזאת ,ההרגשה של: לעזאזל עם כל העולם
שיירד עכשיו מבול ,שהשמש תשרוף את עורי,
שתנשב רוח חזקה,
לי לא אכפת אני עוצמת את עיניי אני מרגישה את החיבוק הזה של הבטחון
שמגן עליי כמו ילדה קטנה משאר העולם,
ההרגשה של שום דבר נורא לא יכול לקרות כי עכשיו אני בבית.
רוצה להכנס לבית המוגן הזה ולא לצאת.
אני אמא ,אישה,עובדת,עצמאית,דואגת,-ובתוך תוכי נחבאת ילדה הקטנה שזקוקה להגנה.

לפני 16 שנים. 21 במרץ 2008 בשעה 18:10

אדם חכם מוכשר ומדהים כאן אמר לי:
אל תשבי ותחכי לאושר ,לכי והביאי אותו
והדברים שאמר נחרטו בראשי.

לפני 16 שנים. 22 בנובמבר 2007 בשעה 23:51

אם תקרא את זה תדע שזו אני ותדע שזה אליך
אני יודעת שאתה נכנס לכאן לעיתים.
הכרנו במדיה דיברנו ,דיברנו סיפרת על העולם שלך סיפרת על העולם הזה.
סיפרתי ,נחפשתי ,נסחפתי אליך ואחריך כמו נשאבת לתוכך
מצאתי את עצמי מוכנה לעשות בשבילך מוכנה להפתח אליך לנסות איתך דרך שמעולם לא הכרתי.
דיברת על אמון תארת מצב שבו העיניים עצומות ואני נופלת לאחור-אמרת שתחזיק אותי.
אמרת להאמין.
הקשבתי לך שעות ,שעות לא מבוטלות .
מצאתי את עצמי מתגעגעת אליך יותר ויותר .
וכל זאת עדיין לא נפגשנו-ציפיתי ורציתי אותך
חיכיתי לליטוף שלך
לרוגע שלך
רציתי להעניק לך
לתת לך
להיות שלך
איפה אתה?
למה נעלמת לי כך?
למה הותרת אותי ללא תשובות לכל כך המון שאלות?
דבר איתי
מבקשת ממך דבר אליי
"מפתח המרחק פתח לי שער
של געגועים והפחד השואל בי האם אתה שלי
אל תעזבני -אתה מלאך שלי
לפעמים לא מבינה אותך
אני עוברת שינוי
לפעמים אתה בורח -לא להיות תלוי
אבל חוזר אליי אתה מלאך שלי
אתה נווד זרוק שהתאהב לו בנסיכה
בין כל היפות האלו אני הייתי שונה
אני שלך לנצח -אתה מלאך שלי
מלאך שלי"
מחכה שלך
שלך "ל"

לפני 16 שנים. 22 בנובמבר 2007 בשעה 23:39