כמה תיקים החיים מזמנים לי בוזמנית. כמה משקולות יושבות לי על הראש ביומיום.
יותר מדי דברים על האג'נדה גורמים לי לא להיות מסוגלת לטפל באף אחד מהם.
System overload
אין מקום
צריכה לנוח מה-כ-ל.
והחיים האלה, הם לא נותנים מנוח.
ויש דברים (למעשה כל אלה שעל האג'נדה שלי) שלא יכולים שלא להיות מטופלים
אנשים מסביב שיודעים קצת, טופחים לי על השכם
מתרשמים
מהיכולת להתמודד
איזה יכולת?? כאילו יש לי ברירה
כל אחד במקומי היה נדרש לאותם נושאים, אותו טיפול, ממש כמוני
מניחה שחלק מהאנשים היה גם מצליח לטפל בהם באופן ראוי יותר ממני
למרות שזה מחמיא מאוד, ומעודד אף יותר
לא מרגישה כזו ראויה לטפיחת שכם
מה שבטוח, הלוואי שהרשימה פשוט תצטמצם לה,
שלא יהיו כל כך הרבה דברים שם, פתוחים, דורשי טיפול, בוערים לי בראש.
ובהתאמה, צריכה לפגוש את אדוני.
שיעביר אותי כמה שעות של התרכזות בעינוי ולא בסבלות החיים :)
לפני 16 שנים. 8 בדצמבר 2007 בשעה 21:34