לפני 16 שנים. 11 בספטמבר 2008 בשעה 17:03
דפדפתי לי קצת אחורה בבלוג וזיהיתי כמה פוסטים אמוציונליים למדי שנכתבו לאחרונה.
תיעוד של קשת רגשות שלא מאפיינת אותי.
אני כלכך בנאדם שלא לוקח ללב בדרך כלל. מעבירה הלאה, לא מתרגשת.
ופתאום לאחרונה אני לא כלכך כזאת. פתאום לאחרונה אני מוצאת את עצמי נדהמת מעוצמת הרגשות שאני חו?וה.
אני לא טפלון, אני נייר סופג.
ואני מתרגשת מזה. גם כשמדובר על רגשות שליליים. גם כשזו התמודדות.
כי להרגיש זה מו?י כיף.
