לפני 15 שנים. 20 בנובמבר 2009 בשעה 15:38
איך שלא נברח מזה
בעוד רגע הנחיתה..
אני משקשק באומץ
ואת כרגיל בוכה
והלחות הזו כובשת
מטיילת לנו בוורידים
קרטון של בודהא וצלקת
פתאום גגות פתאום חיים !!
ומה עכשיו ? שואל ידיים..
והתשובות מצחקקות
כמו ענן שאיבד שמיים
כמו רוח בוקר ללא שדות
אני מחזיק חזק בכיס ירח
ואת אוספת כוכבים
לא נשבר! רק קצת בורח
פתאום גגות פתאום חיים !!