|
|
|
בובה כל כך יפה מבחוץ ומבפנים כבר רקובה,היא רחוקה מכולם, רואה רק מבעד לחלון ורוד את העולם הקר והעצוב שבחוץ...
היא הייתה רוצה לפרוץ את החלון לחדור למציאות, להרגיש רגש, לאהוב בלי לחשוש....
לבובה היפה דמעה זולגת, אך כולם רק את יופיה רואים, את העצב מעדיפים להדחיק....
הכול כאן בבלאגן
כלום כאן לא מסודר
הכול בשבילי מעורפל ולא מובן
כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה מחשבות
כל כך הרבה רגשות במקום אחד קטן, במקום אחד כואב, שכבר נשבר מזמן והשברים עדיין לא נאספו...
הכל שם חשוך, מבולבל ומעורפל
והוא כבר שם בתוכי אדם מקולל
ואני בדממה מוטלת כמו כלום
רוצה לצעוק ממני תקום
והוא בשלו מחייך ומכאיב
מתחננת בוכה והוא לא מגיב
שנה אחר שנה אותי הוא רודף
יום ועוד יום את נפשי לא עוזב
ואני נואשת כמו פרח שנובל
ואני עם עצמי אותי זה אוכל
והיום אני כאן מנסה לעמוד
והיום אני כאן מסתירה את הדמעות
מפזרת חיוך מפזרת שמחה
אבל בתוכי פוחדת בוכה
אותה היד הרעה שלקחה את חלומי
מסתובבת לה שם במצב חופשי....
:((
מועדון,מוזיקה רועשת מסביב
אתה יושב על הבר עם חברים
אני עומדת ליד הקיר עם החברה
אתה מסתכל,בודק אותי,מתבונן בתנועות שלי
ואני,אני חושבת רק על איך לקחת אותך לשירותים ולתת לך לעשות את מה שאתה רוצה.
לפי המבט שלך אני יכולה לראות שאתה מדמיין איך אתה מזיין אותי,איך אתה מרים לי את החצאית ומזיין אותי חזק....
אני יודעת שאתה רוצה,אני רואה את זה בחיוך הזדוני שלך,אני רואה את החרמנות בעיניים שלך!!!!
אני הולכת לכיוון השירותים,אני יודעת שאתה תבוא אחריי,לא היה לי ספק:)))
מצמיד אותי לקיר,נוגע בי,אין נשיקות,זיון זה זיון,לא צריך יותר מדי רגש בשביל זה(לפחות לא בשבילי)
"ידעתי שתבוא"לחשתי לך באוזן,אמרת "לא מוותר על זיון עם זונה כמוך"
חייכתי,ידעתי שהשגתי את מה שרציתי.
חזרתי לחברה שלי,אתה הלכת לחברים,כאילו כלום לא קרה.
לא היה שום רגש,לא הייתה שום הנאה.
פשוט זיון וזהו:)
הסתפקתי:)))
אתה הבנת את הכל, גם בלי שאומר דבר
וניסית להרגיש את כל מה שעליי עבר
אתה נגעת בליבי!! ,כן ,זה מה שעשית
איך נפתחו כל הפצעים גם בלי שרציתי.... 😄
אוספת במהירות את מה שהשארת
בונה מסביבי חומה
שאף אחד לא יעשה את מה שאתה עשית
יגע לי בנשמה.... :(
לקום מוקדם בבוקר
לחוש איך הריקנות מתפשטת בי
לספור את השעות הארוכות
עד שירד שוב הלילה....
לצייר שקיעה
להביט בטפטוף הגשם על ההר
להרגיש רע
להרגיש מיותרת....
השנה מתקרבת ואני כבר נחנקת...
אני מוצאת את עצמי לפעמים מדברת לאבן בוכה לאבן מחבקת אבן
אני מסתכלת לשמיים ומדמיינת שאולי אתה מסתכל עליי ובוכה איתי ביחד....
מלאך טהור שלי השנה מתקרבת, שנה שאני בלעדיך שנה שאני לילה לילה
בוכה בסתר שאף אחד לא שומע ולא רואה...
בוכה בשקט שגם אתה לא תשמע שתראה שאני חזקה בשבילך!! כמו שתמיד אמרת לי
אל תבכי.... תהיי חזקה.. בשבילי..:((
כל פעם שאני צוחקת אני בוכה מבפנים....
חשבתי שאחרי תקופת זמן אני יתחיל לחייך כמו פעם כנראה שטעיתי.....
הצחוק כבר לא בא מהלב והדמעות יורדות מעצמן...
עצבות נכנסה לי ללב והיא לא תצא משם כל עוד אני נושמת
אתה תמיד תישאר אצלי בלב מלאך שלי:(
בגללך אני כבר לא תמימה
בגללך אני כבר לא בוכה
בגללך אני ממשיכה להעניש את עצמי על מה שקרה
אתה הרסת את הילדה הקטנה שבתוכי
הרסת את הרגשות
ועכשיו אני קרח
אני אדישה לכל כאב
אני הורסת את עצמי
הורסת בגללך!!!!!!!
עיניים קרות בוהות בגשם אך לא רואות הן דבר 😒
