בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכורה לכאב:)

לפני 16 שנים. 3 בינואר 2008 בשעה 10:35

אתה שאהבת לא תשוב לעד,אתה למעלה ואני לבד...... :((

איזה יום מוזר
כל כך הרבה רגשות עלו בחזרה
נזכרתי בדברים שרציתי לשכוח
נזכרתי בך:((
כן נזכרתי ברגש הזה שקוראים לו "אהבה"
מזמן לא השתמשתי במילה הזאת
אני חייבת לתת לעצמי הזדמנות להרגיש את זה שוב
למרות שזה קשה לי
ואני מנותקת רגשית מכולם
אני חייבת לנסות
למעני ולמען השפיות שלי
אחרת אני לא יודעת לאן אני אגיע במצב כזה.....
איזה יום....
שיגמר כבר.....

לפני 16 שנים. 3 בינואר 2008 בשעה 8:46

נהוג לחשוב שהשכחה הינה חסרון. אני סבור שהיא יתרון. לדעת לשכוח, פירושו להשתחרר מכל תלאות העבר.


אל תטעה בין שברון-לב לבין עצבות ודיכאון. דיכאון הוא כעס, תלונה נגד האל משום שלא נתן לך את מבוקשך. אך כשלבך שבור, דומה אתה לילד קטן הבוכה משום שאביו נמצא רחוק ממנו.


חולשת אנוש גורמת לכך, שניצחון ואמת אינם יכולים לדור תמיד בכפיפה אחת. לכן, אם אתה חייב תמיד לנצח, לא תוכל תמיד להיות צודק.


האם יש משהו שאתה משתוקק לו, או משהו שהיית רוצה מאוד שיקרה? התמקד בו, בכל יכולת הריכוז שלך. דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתך דיו, וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלותיך.


היום אתה חש מרומם, אל תתן לימות האתמול ולימות המחר להשפיל את רוחך.


הרגל את עצמך לחשוב אך ורק מחשבות חיוביות; הן תחוללנה בך נפלאות.


אין דבר המביא לשלמות בחיים יותר מאנחה היוצאת מעומק הלב.


אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות.


אפילה היא אפילה. הסכנה היא שתשכנע את עצמך שהיא אור.


(רבי נחמן מברסלב)

לפני 16 שנים. 3 בינואר 2008 בשעה 7:59

תארו לעצמכם,שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום 86,400 ש"ח היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה , כל סכום שלא הוצאתם במשך היום נמחק-והחשבון שלכם מתאפס. מה הייתם עושים? מוצאים כל שקל כמובן.
לכל אחד מאתנו יש בנק שכזה שם הבנק : ז מ ן
בכל בוקר אנו זוכים ב-86,400 שניות !!!בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד.
היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת.
אין אוברדרפט.בכל יום, נפתח החשבון מחדש.
בכל לילה,מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם.
אי אפשר לחזור אחורה,גם אי אפשר למשוך כנגד המחר.
מוכרחים לחיות בהווה,על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.
השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.
השעון ממשיך לתקתק, נצלו את הזמן,היום!
*על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת-שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
*על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד-שאלו אימא שילדה פג.
*על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד-שאלו עורך של עיתון שבועי.
*על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת-שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
*על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת-שאלו את האדם שפספס רכבת.
*על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת-שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
*על מנת להבין מהו ערכה של אלפית שניה-שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.
זכרו רק כשתבינו מהו ערכו של כל רגע- תוקירו אותו יותר.
אם תחלקו את הרגע עם אנשים מיוחדים אהובים שחשובים לכם.
הזיכרונות ימשיכו להחיות את אותו הרגע לנצח בתוך ליבך.
זכרו-שהזמן אינו ממתין לשום אדם.
האתמול הוא היסטוריה.
המחר אינו ידוע.
היום הוא מתנה. לכן באנגלית קוראים לזמן הווה: present

לפני 16 שנים. 3 בינואר 2008 בשעה 6:46

הלכתי לישון עם הרגשה מוזרה
וקמתי לבוקר מוזר והזוי!!!!
דווקא כשלא מצפים למשהו,הוא קורה!!!!
כל כך הרבה רגשות מוזרים יש בתוכי עכשיו אני לא יודעת איך להתמודד איתם.....
נו שיהיההה:)מקבלת הכל בחיוך ובהבנה:)))
שיהיה לנו אחלה בוקרררררררררררר:)
ואחלה סופ"ש

לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 13:47

מול עיניים עצובות שלא חוזר אליהן שום מבט
לא עצוב,לא כועס,מבט שלא אומר כלום
מבט שלא מתעניין.... :(

לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 12:56

לא רוצה שנקשה על עצמנו עוד, לא רוצה עוד כאב,הלב מרוקן יותר מידי,מילים שנאמרו נהפכו לסכין בלב, דמעה מטשטשת את העצבות.....
רוצה שתדע,רוצה שתבין זה לא באשמתנו, זה קרה כי היה צריך לקרות....
האור כמעט כבר נכבה, רוצים לשכוח מהר כמה שאפשר, פוחדים לכאוב יותר מידי:( לא רוצים עוד לשקוע!!השמש מחר תזרח בשביל שנינו:) אהבה חדשה תבוא לחיי:)))
היינו והיום אנחנו לא, והנה אני כבר בסופו של המכתב,לא יודעת מה המילה הנכונה איתה אני צריכה לסיים את המכתב...
אז אני אסיים בתודה,תודה על הכל!!!!!

לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 12:45

אין לי אוויר בנתיים, שברת אותי עוד פעם,אני לא יודעת מה קורה לי איתך.....

לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 11:53

איזה יום נפלא:)
היום הכי טוב בתקופה האחרונה:))
סוף סוף אני מחייכת ושמחה:)))
והפעם החיוך הוא 100%אמיתי:)))))))))))))))
אני רק מקווה ששום דבר לא יהרוס את זה:)))

לפני 16 שנים. 1 בינואר 2008 בשעה 20:55

איך מטפחים פרח,
ומפצירים בו שיפרח
כשהכל מסביבו כבר נובל?!
איך מצפים שנישאר במציאות
כשהפחד אותה גובל?!
מה עושים שאין יותר לאן לברוח
שאין יותר עוד מענה?!
אני אאזור את כל הכוח
מבטיחה, את כל זה עוד אשנה......

לפני 16 שנים. 1 בינואר 2008 בשעה 20:31

ע?ל נ?ש??מו?ת ש??ל??י א?ת??ה ש?ו?ל?ט,
ע?ל ד??ק??י?ו?ת ש??ב??י פ?ו?ר?ט
ע?ת ב??מ??ב??ט או?ת?ן ת??מ?צ?א
או? ב?ל?ח?יש??ה א?ח?ת ר?פ?ה.
א?ם ב??ת?נו?ע?ה ש??ה?יא מ?צ?נ?ע?ת,
מ?ל??ה ש??נ??א?מ?ר?ה ב??ל?י ד??ע?ת,
ח?י?ו?ך? ח?טו?ף או? מ?ס?י??ם
א?ת??ה ב??א?ל??ה, ב??כ?ל??ם.

א?נ?י ש??ק?ע?ים ל?כ?ל ק?מ?ר?יך?
א?נ?י י?מ?ים זו?ר?מ?ים א?ל?יך?
א?נ?י צ?פ?ו?ר או?מ?ר?ת ש??יר?ה
ו?ב?ל?ע?ד?יך? א?ין ב??י מ?ה...
א?נ?י ג??ש??ר?ים ל?כ?ל מ?יל?יך?
כ?ו?כ?ב נו?פ?ל ב??ל?ילו?ת?יך?
ב??י י?ש? נ?ת?יב כ??ל י?ש?ו?ת?ך?
א?נ?י טו?ב?ע?ת ב??ד?מו?ת?ך?

ע?ל א?כ?ז?בו?ת מ?ה?ן כ??ח?י נ?ט??ל
ו?ח?לו?מו?ת ש??ל??י ק?ש???ים, א?ב?ל
כ??ש??ת??ד?ר?ים ע?צ?מו? מ?א?ד
או?ת?ך? פ??ל??ל?ת??י ל?י ב??סו?ד.
ה?יו? ש??ר?פו?ת ב??י ו?יו?ת?ר
ה?פ?כ?ת??י מ?יש??הו? א?ח?ר
א?נ?י חו?מ?ק?ת ב??ש??ת?יק?ה
א?ת??ה ה?י?ה ל?י מ?צ??ב?ה.


(בתוך-יעל טבת)