מכורה לכאב:)

שוב לבד...
שוב בודדה...
שוב אני לא מוצאת את עצמי בתוך כל העולם הגדול והמפחיד הזה.
הלוואי שהייתי יכולה להישאר,אתה יודע שרציתי,פשוט קשה לי לקבל את המצב הקיים.
אני לא אוהבת להרגיש שאני לא היחידה,שאני לא האחת.
ואתה,אתה מדהים!!!אתה מקסים ומרגיע!!!ואני יודעת שניסית והשתדלת אבל פשוט לא הצלחת.
חשפת בפניי רגשות שהיו כבויים מזמן אצלי,נגעת לי בלב כל כך עמוק,זה היה מדהים!!!
זאת הייתה ההרגשה הכי מדהימה בעולם.
וזה כואב,כואב לדעת שאני מפספסת את ההרגשה המדהימה הזאת בגלל שאני לא מספיק חזקה להתמודד עם המצב הזה.
ואולי מגיע לי יותר ואולי איתך היה לי מספיק.
אין לי תשובות לכל השאלות,אין לי איך להסביר את הדמעות שזולגות עכשיו,אין לי איך להסביר את הכאב שמציף לי את הגוף:(
אם היינו במקום שונה ובזמן אחר אני בטוחה שהיינו מסתדרים.
אני חייבת להגיד תודה,תודה ענקית על מי שאתה ועל איך שהפכת אותי להיות אחרת לגמרי.
תודה שלא כעסת ולא התעצבנת ותודה שתמיד הבנת:)
אתה אחד האנשים המדהימים שהכרתי וזה לא בגלל שאני הייתי שלך:))
אני מקווה שיהיה לך טוב לאן שלא תפנה,ותמיד אבל תמיד אני אזכור כל דקה וכל שנייה שהייתה רק שלנו:)

😒