צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכורה לכאב:)

לפני 16 שנים. 29 בדצמבר 2007 בשעה 15:54

ילדה קטנה שכל מה שנשאר לה הוא לב שבור
לב שנכנע לעינייך ששבו אותה
ושוב,פעם אחר פעם אני מאבדת את עצמי
נכנעת לכאב שצועק בתוכי
והקולות האלה,הקולות שלך לא מפסיקים להדהד בראשי
ואתה רואה אותי נופלת, נשברת וזה לא מעורר בך טיפת רחמים....
ואני אשאר ריקה מבפנים,אני הרי כבר התרגלתי
אני אמשיך לרוץ לאורך הפנסים השבורים, הרחובות הרועשים, החיים האמיתיים.....

D-HUNTER - שולח לך חיבוק חם...
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י