מכורה לכאב:)

כבר אמרו לי שאני אלופת הבריחות
אלופת ההכחשות
וכן זאת אני
אני תמיד בורחת
כשטיפה קשה,אני בורחת הכי מהר שאני יכולה
בורחת לדרך הקלה
ובאותו רגע אני לא מבינה שהדרך הקלה היא בעצם הדרך שהורסת אותי כל פעם מחדש
וכן אני תמיד מוותרת,מוותרת על עצמי שוב ושוב
אני מסוגלת לכל כך הרבה,אני יודעת את זה!!!!
אני פשוט לא יודעת איך להגיע לזה
הרבה אמרו לי שיש בי המון רגש והרבה חום מתחת לכל החומות האלה,מתחת לכל הקרח הזה
ותמיד אני שואלת את עצמי איפה כל הרגש הזה מסתתר?למה דווקא אני לא רואה ולא מרגישה אותו?!
האם זה הגיוני שקברתי אותו כל כך עמוק שאני בעצמי לא יכולה להגיע אליו?
כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות...