מחשבות על העבר גרמו לי להסתכל על ההווה ולראות שהאונס השפיע עליי בצורה הכי כואבת והכי קשה שיש.
עד היום אני מרגישה כאילו שאני נאנסת כל פעם מחדש,למרות שאני מזדיינת עם הבחורים האלה מתוך רצון!!!!!!!
עד היום כל פעם אחרי מגע או אחרי זיון אני נכנסת למקלחת,פותחת מים חמים ומנקה את עצמי מהמגע שלהם
אני נגעלת מעצמי,נגעלת מהמצב שאני נמצאת בו.
המחשבה על העתיד מפחידה אותי,לאן אני אגיע ככה?איפה אני אמצא את עצמי בעוד 10 שנים?!!
אם יש משהו שאני אוהבת את אצלי,זה את זה שאני אמיתית עם עצמי,ועם כולם.
אני לא מנסה לייפות את האמת או לנסות לשפץ אותה לטובתי.
אני זאת אני!!!
אני מודעת לבעיות שלי,מודעת למצב הדפוק שאני נמצאת בו,אבל לא עושה כלום בנדון,כי התרגלתי לוותר על עצמי,מהסיבה הפשוטה שכולם וויתרו עליי.
אז למדתי לברוח,למדתי לשקר,למדתי להסתיר את הכאב ולחייך.
למדתי לחיות עם עצמי ככה,ונכון שזה לא המצב הכי אידיאלי שיש,אבל זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב.
אז נכון שמבחוץ לא רואים את הכאב,אולי רק בעיניים וזה באמת למי שמתעמק ומבין.
ונכון שאני משדרת שמחה ואושר,אבל המצב בפנים,מה שמתרחש בתוכי הוא ההפך הגמור ממה שאני משדרת.
מבפנים אני עדיין אותה ילדה קטנה בת 15 שמשותקת מפחד ולא יודעת איך לצאת מהמצב שיצרתי בעצמי......
לפני 16 שנים. 8 בינואר 2008 בשעה 21:59
