רואה לך בעיניים...

אתן בך סימנים

יש לה יום הולדת היום.
נישקתי אותה קטן, על הלחי. היא בכל זאת חולה ואני לא יכולה להסתובב עם חיידקים (בכל זאת אני בררנית לגבי מי שאני מסתובבת איתו).
חיבקתי אותה אליי. אבל זה עדיין לא הרגיש זה.
בערב הלכנו לקנות בגדים. הסתובבנו בכל מיני מחלקות, קנינו סוודרים וחולצות. קנינו מזה וגם מזה...

-יהיה לי קר
-אז צריך לדאוג לך, בואי נבדוק מה תלבשי מתחת לג'ינס שלא יהיה לך קר...
- גטקעס?
-נו באמת
אנחנו הולכות למחלקת לבני נשים. היא מאד אוהבת את המחלקה הזו. תמיד היא נראית שם כמו ילדה בחנות ממתקים, אור בעיניים.
- מה? את רוצה מפה משהו?
-לא יודעת (ילדה קטנה, אמרתי?)
אני מתחילה להעמיס גרביונים לעגלה - כדי שיהיה לך חם
- את זה אני אלבש? היא שואלת.
- טוב אולי אני אקח לך גרביון אחד...
אנחנו מסתובבות, אני בוחרת לי חזיות, תחתונים... אני רואה אותה מסתכלת מסביב. אז כמו ילדה, מותר לה לבחור דבר אחד.
היא לא מצליחה להחליט.

אני רואה את העיניים שלה רצות
העיניים שלי כבר נעצרו
על בובה תלוי בייבי דול, שחור, זנותי עם חוטיני שחור קטנטן. אני מוצאת על הקולבים את הבייבי דול הזה ואני מראה לה
- זה לבית זונות
- נו? ומה את חושבת שפתחתי?
היא מנסה להראות לי בייבי דולים אחרים, סקסיים.
לא. זה לא סליזי מספיק.

מה נקנה לך מה נקנה לך מתנה?
יום הולדת שמח שיהיה לך זונה

ואיך שהיא תבריא.... אוף שתבריא כבר.

- מה זה הלק הורוד הזה?
- בשבילי
-אה טוב.
* היה שם צליל קל של אכזבה? ...

- בואי נראה איך הלק הזה נראה על היד שלך
- השתגעת? זה לק שרואים
- אז מה? אני רוצה לראות
* הזרת מתרוממת ברצון משלה

סבתא בישלה דיסה... נתנה לק ורוד לאצבע הזו, נתנה לק סגול לאצבע הזו, נתנה לק חום לאצבע הזו, נתנה לק ברונז לאצבע הזו וגם האגודל קיבלה...

- מאוחר את חייבת לזוז
-עכשיו הוא יגיד שצריך לאשפז אותי
-למה?
-כי לא הספקתי להוריד את הלק
- אז תורידי...
* מישהו/הי יצא/ה מהבית עם לק על האצבעות...

המחשבה יקירתי על כמה זה מטריף אותך עכשיו, על איך את כל הזמן בודקת מסביב...

זה מחליק לשם.
אז מה אתם אומרים? כן? לא? למה לא? אולי??

ולמה זה מגיע לשם?

"אני עייפה גבירתי" - היא אומרת לי
"אני יכולה ללכת לישון בבקשה?" - היא מבקשת
אני מלטפת את ראשה, היא היתה ממש טובה ביומיים האחרונים.
"אם תצטרכי אותי, תעירי אותי גבירתי, בבקשה גבירתי"
"לכי לישון "אני אומרת לה "אם אצטרך אותך אני אעיר אותך" אני אומרת ולוקח לי בדיוק שלוש שניות כדי לפרוץ בצחוק גדול.
"כמה זמן את מכירה אותי זונה שלי?" אני שואלת
"כן," היא אומרת . "הסיכוי שתעירי אותי ..."
"בדיוק. עצם האמירה של המשפט הזה קורעת אותי מצחוק"

כן מין שריטה שכזו יש לי. היא יכולה להתחנן, לרדת על ארבע, לבקש. הסיכוי שאני אעיר אותה רק כי בא לי להעיר אותה.... או סתם כי בא לי כוס קפה... ממממ הסיכוי הזה שואף להרבה הרבה פחות אפס.

ועכשיו אני רואה בעיניים שלך את הימים האחרונים. את מה שרק כתבת אני רואה עכשיו מולי. ואין לך מושג כמה זה מעורר בי את יצר הטרף. אני רוצה לטרוף אותך.
קנינו לך צעצוע חדש היום. לך? או שבעצם זה צעצוע בשבילי. אבל זה ממש לא חשוב, לך, לי. בסופו של דבר זה העונג שלי שם שאת תעני לו. תעני ותתעני. או שאולי תעני ותתענגי גם.

עכשיו אני רואה בעיניים שלך את המילים שאמרת מרחוק, מילים שהעירו בי תאווה ואין לי שום כוונה לוותר.
אני חושבת שראית בעיניים שלי היום שהתכוונתי לכל מילה ואפילו יותר. אני חושבת שאפילו קצת הרגשת ששום דבר כבר לא משנה. זו את, זו אני וזה כל מה שאני רוצה.

ופתאום ראיתי שם בעיניים שלך משהו חדש. משהו שעוד לא ראיתי.
והתעוררתי עוד יותר

מישהו אמר לי ששולטות לא אמורות לשכב עם העבדים שלהם...
הוא אמר לי שאם שולטת נותנת לנשלט לשכב איתה הרי שהיא מאבדת מהעוצמה שלה כי הוא זה שבועל עכשיו והשליטה אצלו.
שולטת אמיתית לא שוכבת עם הנשלט שלה.

אה כן. זה צירוף שאני הכי אוהבת בעולם "שולטת אמיתית"

אז בזאת אני מכריזה שאני שולטת דמיקולו, אני שוכבת עם הנשלט שלי ואפילו, ואת זה אל תגלו שמא יגרשו אותי ממסדר הדומיננטיות, לפעמים, ככה כשנפשי חושקת . תשמור אותי האל לפעמים אני אפילו ... מוצצת

גווואאלד!

יש כאן אנשים שלדעתי חיים בסרט. אם אני רוצה אני אשכב איתו, אם אני רוצה אני אמצוץ אותו, אם אני רוצה אני אבעל אותו
הדגש רבותיי הוא על אם אני רוצה

זהו עכשיו אפשר להסיר אותי מרשימת השולטות האמיתיות ולגרש אותי לצמיתות ממסדר הדומיננטיות

אני כל כך מקווה שאכן את נותנת לעצמך לסמוך עלי ולצעוד איתי, לזחול מתחתיי.
זה לא קיצוני מדי, באמת שלא. אני יודעת שבפנטזיות את מזמן שם רק לא מרשה להן לצאת. לדעתי הגיע הזמן להוריד עוד מסיכה אהובה שלי.

תתפשטי.

זה לא הגיג שעוסק ביחסי שליטה.

זה פוסט של הכי טוב.
והכי טוב לי עכשיו, זה ללכת לישון.

הכי טוב.