ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רואה לך בעיניים...

פעם זה היה המוטו. הגיע הזמן שזה יקרה שוב.
לפני 12 שנים. 2 בדצמבר 2011 בשעה 17:31

ישבנו אתמול מספר חברים ושוחחנו. אחת הנוכחות דיברה וסיפרה על מה הוא הבדסמ עבורה, אני מצטטת כאן חלקים ממשהו שכתבה לי (באישורה כמובן) :
"עד לפני שנתיים לא ראיתי בהצלפות חלק מהשליטה. לא הבנתי מדוע יש צורך כזה לנשלט או לנשלטת...."
"ואז הבנתי שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהתמסרות מלאה. הכאב מביא אותך לסוג של ספייסיחד עם השולט שלך כך שבסופו של דבר אתה מפיק ממנו הנאה. מסתבר, שהכאב הוא גם סוג של צורך על מנת להרגיש את עומק הקשר..ואולי גם צורך האנושי.."

עד כאן הציטוטים מפיה. ועכשיו אני רוצה לדעת.

אני יודעת שיש בתוך הבדסמ את הצורך בכאב. הצד המאזוכיסטי/סאדיסטי. אבל מה שאני רוצה לדעת, זה נכון לגבי כולם?
האם גם אלו שמחפשים את השליטה המנטלית, את ההתמסרות לעוצמתו של השולט/ת את הכניעה למקום החזק והבטוח, האם גם שם הכאב הוא חלק בלתי נפרד מהבדסמ? מהתמסרות מלאה?


וכדי לסכם גיבוב של מילים לשאלה אחת?
הכאב הוא חלק בלתי נפרד מבדסמ?

אשמח לשמוע את דעתכם.

בלוסום​(לא בעסק) - עד כמה שזה נשמע מוזר מאיפה שאני כיום - כשנכנסתי לבדסמ, במחצית השנה הראשונה לשהותי בתחום - כאב היה עבורי גבול בל יחצה כמעט. הכאב שיכולתי והסכמתי לעבור היה מינורי ביותר. רק לאחר חצי שנה רציתי לשבור את הגבול הזה, ומאז רמת הכאב שאני מסוגלת לספוג הולכת ועולה אך איננה קבועה ומשתנה בהתאם לכל מיני תנאים כמו זמן בחודש, מצב רוח וכו'.

לענין שילוב הכאב, או כל מוטיב אחר בבדס"מ, כסימן להתמסרות - אני אומרת - MY KINK YOUR KINK - הבדסמ של אחד איננו הבדסמ של אחר. מה שמכילה ההתמסרות של אחד איננה מה שמכילה ההתמסרות של אחר. אם לאחד ההתמסרות מכילה כאב - זו ההתמסרות שלו, אם לאחר התמסרות מכילה החפצה - אז זו ההתמסרות שנכונה לו.
אין התמסרות אחת, ואין התמסרות "נכונה יותר". כל אחד ומה שנכון לו או לה.
לפני 12 שנים
Artemis^ - אז יכולת לקיים בדסמ בלי כאב? זה משהו שקרה, או שכאב מינורי תמיד היה שם? ולשאלה עצמה האם זו הדרך של הנשלט להראות לשולט התמסרות? הרי בהרבה מקרים הצורך בכאב מגיע מהנשלט יותר מאשר מהשולט. אז מה הקשר בין כאב להתמסרות? ולמה הוא חייב להפוך לחלק בלתי נפרד מהסצנה
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - היה כאב קל מאוד, אבל לא מעבר למשיכת פטמות קצרה למיטב זכרוני.
יש הרבה דרכים לנשלט להראות התמסרות לשולט. כאב זו רק אחת מהן. אני אישית מכירה מישהו שכאב הוא פשוט לא הקטע שלו ואינו על הצלחת הבדסמית שלו, אבל חוסר אונים - ועוד איך כן. אז כך הוא מראה את ההתמסרות שלו לשולטת.
בעיני הכאב שאני אוהבת לקבל לא קשור להתמסרות כל עוד הוא כאב שמוביל לעונג שלי, אך אני חושבת שהכאב שאת מדברת עליו כעל כאב שמעיד על התמסרות הוא כאב שנועד לתת פורקן ליצרים הסדיסטיים של השולט, ולאו דוקא לעונג של הנשלט. אני חושבת, בעינים שלי, שכשאני במע' יחסים מסודרת - זה משהו שאני לגמרי יכולה לחיות איתו לעתים - כאב לא לעונג שלי אלא לעונג של היצרים הסדיסטיים של השולט. כחלק ממערכת היחסים בינינו, כחלק מנתינה וקבלה הדדית של צרכים ביני לבינו.
אני מניחה שכמו שציינתי כבר, יש אנשים שהכאב אינו מנת חלקם והם יכולים להראות התמסרות בדרכים אחרות כגון החפצה, חוסר אונים, וכו' ועוד. יש הרבה דרכים להביע התמסרות, לא חושבת שצריך להנעל על כאב כעל האחת והיחידה להגיע לשם - כי כך זה מונע ושולל מהרבה אנשים גישה לתחום (מכירה אישית כמה אנשים המדשדשים בשוליים בדיוק בגלל נושא זה - וזה ההסבר שנתתי להם...).
לפני 12 שנים
LOVE CONTROL​(נשלטת) - לדעתי,
כאב הוא צד מזוכיסטי בכל הנוגע לשליטה.
שליטה מנטאלית היא יותר שליטה ע"י משחקי מיינד. הווה אומר - לקחת דמות לחיכך, ולשחק בה כרצונך, עבור הצרכים שלך.
עכשיו. אני לא רוצה שיתשמע מכך ששליטה היא משחק. נהפוך הוא, אני מאמינה בשליטה כדרך חיים, לכן היא חייבת להיות מנטאלית כ א-ב. משם. דווקא מהמקום המנטאלי, השליטה הפיזית (הצלפות, כאב) אני רואה בזה כחלק בלתי נפרד מחינוך.
גם להכאיב- צריך לדעת איך! מידה נכונה, להיות קשובים לצד שני, עד כמה הוא יכול להכיל את הכאב ומה הגבול שלו ולנסות למתוח אותו עד כמה שאפשר.
אני כן חושבת שכאב מגיע ממקום של התמסרות וכניעה מוחלטת. הרי שאם לא אתמסר לשולט שלי, ואם לא ארגיש את הצורך לכאב, שהוא בעצם המקום שמזכיר לי מי אני, מה הצורך שלי, ואיך אני יכולה לענג ולהתענג על ידו..
אם לא כל אלה..איך אהיה כפלסטלינה לידיו :))
לפני 12 שנים
Artemis^ - אני יודעת מה ההבדל בין שליטה פיזית לשליטה מנטלית. אני שואלת של מי הצורך בכאב. ואם הוא לא צורך של אחד הצדדים האם הוא חייב להיות חלק מהמשוואה
לפני 12 שנים
DOM Perignon​(שולט) - לפעמים עדיף הכאב על העור מהכאב שבלב (DOM Perignon) לפעמים הכאב על העור הוא מעין שער כניסה אל הכאב שבלב. מי שהשליטה המנטאלית שלו מכוונת אל טובת הנשלטת ולא להעצמת האגו השברירי של עצמו, יחפש לגעת בכאב שבליבה של הנשלט/ת שלו. כי אי אפשר לשחרר את הכאב הזה בלי לגעת בו.
לפעמים הכאב הפיזי מוביל סתם לסוטול של ספייס, ולפעמים אין שום קשר בין כאב פיזי לשליטה.

את שואלת אם כאב הוא חלק בלתי נפרד מBDsM? אם וכאשר כאב הוא חלק מהשליטה, הוא חלק בלתי נפרד. ואם הוא לא, הוא פשוט לא.

בכל מקרה, התמסרות בכלל, והתמסרות לכאב בפרט תוביל אותך לפגוש את עצמך "מחוץ לקופסה" למקומות שאת לא "רגילה" להיות בהם ואולי יביא אותך לפגוש את עצמך במקומות שלא ידעת על קיומם ויוביל אותך לגילויים חדשים ולהגדרה מחודשת שלך את עצמך.
לפני 12 שנים
Artemis^ - היי פריניון , איזה כבוד שהגעת לבקר :)

אז אתה מדבר על אחריות השולט/ת כלפי הנשלט/ת . ואתה יודע משהו אני מסכימה איתך. השליטה שלא מגיעה מתוך האגו היא השליטה שיכולה לשחרר את הכאב שבלב, ואיך אמרת לפעמים בכלל בלי שום קשר לכאב פיזי.
לפני 12 שנים
Aציבעוני​(אחר) - הכאב הוא רק קישוט לדעתי
המנטלי הוא העוגה האמיתית
אבל איין עוגה אמיתית ללא קישוטים וקצפת
לפני 12 שנים
Aציבעוני​(אחר) - הכאב הוא רק קישוט לדעתי
המנטלי הוא העוגה האמיתית
אבל איין עוגה אמיתית ללא קישוטים וקצפת
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י