דברים שכתבתי

כשאת קמה בבוקר, עם אהובך מולך מכורבל ומחבק אותך.
את מוטשת מהלילה שלפני.
חיוך עולה על שפתיך כשאת מחליטה לנצל את העובדה שהוא ישן.
להחזיר לו בקצת פיטוי\ עינוי .
את כבר מדמיינת איך תלבשי את השמלה האדומה הצמודה, זו שלא משאירה מקום לספק.
זאת שכמעט חושפת אך בדיוק מסתירה.
הוא ירצה לגעת אך את לא תתני לו
תעברי עם שפתיך קלות על גופו השרירי
את בקלות תראי איך כל מגע שלך אותו משגע
הוא יתחנן שתשחררי אותו, ואז רק יתחיל הכיף.
הוא שלך , שבוי לתשוקותיו.

התוכנית ברורה ואת יודעת מה את צריכה לעשות.
את מנסה לקום מהמיטה בעדינות, בלי להעיר אותו כך שתוכלי לקשור אותו.
את מנסה לחלץ את ידיך מהחיבוק שלו, אך לפתע משהו משתבש.
את מבחינה שידיך קשורות אחת לשניה, וזה לא רק החיבוק שלו שעוטף אותך.
ואז לפתע את שומעת "יופי מתוקה שלי את ערה, תכננתי לך בוקר ארוך ומתיש."
את מביטה בפניו, ורואה חיוך שטני

הייתי משנה אולי קצת את הסוף, אבל נחמד לא?