יומן הריון אינטרנטי

בן 8 אחי הקטן, מעולם לא ראיתיו.

יש לי מין אבא כזה.. טיפוס איך נאמר חריג. אבא זאת לא המילה במקרה דנן.. טיפוס , כן הוא בחלט טיפוס.
תמיד מוקף באנשים, תמיד מרכז ההוויה. קודם כל הוא, אח"כ המשפחה. מישהו קרוב מת? שטויות אין צורך ללכת ללויה בלאו הכי הוא מת, אכפת לו מי בא? מסתובב בבית עם תחתונים? מי שלא מוצא חן בעיניו יכול ללכת " הדלת פתוחההה שלום!" לחגוג חגים יחד? מה פתאום, הוא בסיני עם החבר'ה, צריך לקנות משהו הביתה? שום דבר הכסף הולך על החבר'ה והבילויים "עליי" הוא אומר לכל אלה שסובבים אותו. אף אחד לא מוציא ארנק. "עליי!"
3 בנות נולדו לטיפוס הזה, יפות חכמות ומוכשרות והוא רצה לו בן.. רק בן, ושלא ישמע יותר בחיים את חבריו המלעיזים " אבו אל בנת"
ואז נולדתי אני.. עוד בת אבוי לבושה.
כבש את הבושה והפך אותי לבן מחמדיו.
הסרט הראשון שלי בקולנוע? ברוס לי.
הופעת אמן ראשונה שלי? שמשון ת"א בבלומפילד.
ביקור ראשון בים? אני חופרת בחול לא כדי לבנות ארמונות, אני חופרת בחול כדי לחפש תולעים לדיג הלילי.
שחיה בים? מה פתאום, אני ישר צוללנית.

ואז גדלתי.. והפכתי לבת. מאוד מאוד בת. יותר מדי בת.

ברבות השנים עזבתי את הבית, גם הוא עזב את הבית. נישא לאשה צעירה ממנו באלפי שנים. נולד לו הבן שכל כך רצה.
לא פגשתי את אבי שנים, לא פגשתי גם את בנו. כששאלו אותי כמה אחים/אחיות יש לי אמרתי "שלוש".
לפני שבועיים הטלפון מצלצל.. קול של ילד מבקש אותי והוא אומר לי "שלום זה אני ים, אח שלך"
אני כבר אמא לילדים בגיל הזה, שמחתי לשוחח איתו, נעמה לי השיחה. הוא רוצה לפגוש אותי, את אחותו, ואני מזמינה אותו לכאן.

והוא שוב מתקשר, מספר לי על הילד שהוא והוא כל כך דומה לבני. אני כבר שומרת את המספר שלו בנייד תחת הכותרת "ים אחי הקטן"
האח הזה קיים, יש לו שם, יש לו מקום בהיררכיה המשפחתית, הוא דורש את מקומו.

בשבת הוא מגיע. אני ניגשת לאוטו ויוצא משם יצור קטן גדול.. די גבוה לגילו, לא דומה לאבי, לא דומה לנו האחיות. כולו בטחון עצמי והוא ניגש אליי ומחבק אותי. גם אני מחבקת אותו, נושקת לראשו התמיר, מתרגשת.
הילדים שלי כמו ילדים אוספים אותו מיד לחברות עמוקה. אני מסתכלת עליהם מרחוק.. הוא לא דומה לנו.. הוא לא דומה.. אני לא מזהה בו שום דבר שיחבר אותו למשפחה שלנו, מה לי ולו? והם מטיילים יחד בקיבוץ והילדים שלי, הגוזלים הקטנים שלי מספרים לעוברי אורח "היי, זה ים, הוא האח הקטן של אמא שלנו"
איך הקטנים האלה יודעים לשים לנו את האמת הכואבת ביותר בפרצוף. האמת הפשוטה ביותר.

אין בי כוחות לבישולים, אני אוספת את החבורה העליזה למקדונלד'ס. יושבים מנשנשים נאגטס ואז אחי הקטן פונה לבני ואומר לו "בא לך להזמין מילקשייק אח"כ.... עליי!!!"

כן, ללא ספק זה הבן של אבא שלו. ללא ספק נגעת בדיוק בנקודה שתחבר אותנו לגורל משותף.

מעכשיו אנחנו חמישה. 4 בנות ובן אחד קטן.