יש לי חיבה מיוחדת לדברים יד שניה, שלישית או רביעית..
באופן מפתיע אני בעצמי זורקת המון. אין לי סנטימנטים לחפצים שלי. אוהבת חללים גדולים, מינמליסטים, כמעט ריקים.
אבל אני אוהבת מציאות ואפילו מדי פעם פוזלת לעבר הפח השכונתי לראות אם מישהו זרק משהו שיכול להתאים לי.. כמו ילדה שאוספת חפצים או ריהוט למחנה שלה.
כנראה שבגלגול הקודם הייתי אלטעזאעכן, אחרת אי אפשר להסביר את הצורך הקמאי שלי בטנדר פתוח. וזה יהיה גם הרכב הבא שלי. תמיד אני יכולה להסביר שזה רכב נהדר לטיולים, אף אחד לא צריך לדעת שיש לי פטיש להובלות.
כנראה בשביל אנשים כמוני המציאו את אתר יד 2. אני משוטטת לי להנאתי בין החפצים הוירטואלים המוצעים, מחפשת את האחד שימשוך את תשומת ליבי. אני לא באמת צריכה אותם, אני פשוט כנראה אוהבת צעצועים.
אז קניתי לי היום קורקינט חשמלי, מצב מעולה, מחיר מציאה! הוא נמצא כרגע בטעינה חשמלית ובעוד שעה וחצי יהיה מוכן לשימוש.
חשבתי שהוא יהיה נפלא ליום כיפור. אני ארוץ, ילד אחד על אופניים, ילד אחר על הקורקינט החשמלי ומדי פעם נתחלף.
"אלוהים תתבגרי כבר" אני אומרת לעצמי ושניה אח"כ גם עצמי עונה לי "לא רוצה".
לפני 16 שנים. 6 בספטמבר 2008 בשעה 15:03
