הבלוג של דגית זהבי - Bloop

מה שעולה לי בראש כל פעם שאומרים ״יש לי פטיש לרגליים״ 😭

לפני שנתיים. 15 במרץ 2022 בשעה 19:47

0

רגע ההסתבכות

לפני 3 שנים. 20 בדצמבר 2020 בשעה 21:08

קבענו בשעה 9 בערב.

בפעם הראשונה שנפגשנו, לפני שבועיים בערך, ישבנו, עישנו ושתינו, צחקנו והתמזמזנו עד שהתגלגלנו למיטה.

במיטה, זה כבר היה משחק אחר. מהרגע שהזין שלו נכנס לפה שלי ועד שהוא גמר לי בגרון, הוא לא יצא אפילו לשניה. אנשים שאוהבים ויודעים לזיין גרון, מאוד מהר גורמים לי לרצות עוד מהם, ולהיות שלהם, לפחות בתת מודע. נלחמתי על כל נשימה, ובכלל לא היה נראה שהוא מתחשב, או אפילו מודע, לצורך שלי בנשימה.

כמה ימים אחרי המפגש, לא הפסקתי לחשוב על זה, והיה ברור לי, שאם הוא שוב יוצר קשר ורוצה להיפגש, אני אציית מיד..

וכך, היו עוד כמה פגישות, ובאף אחת מהן כבר לא ישבנו יחד ודיברנו. לפני הפגישות הוא אמר כיצד לחכות לו, ומיד ניגשנו לאקט, עד שהוא גומר והולך. לפחות הוא היה כנה כבר שדיברנו בצ'אט בבפעם הראשונה, שאמר שהוא אדם עסוק מאוד, והוא מחפש "חור להתרוקן בו". נכנסתי לזה בידיעה שאני חור. בחרתי להיות חור, וההרגשה של אובדן השליטה ממכרת.

השעה כבר 8. סיימתי את כל ההכנות, והוא שולח לי הודעה: "אני אהיה אצלך ב-9 כמו שקבענו. שכל החורים יהיו מוכנים". מיד השבתי "אוקי, הכל כבר מוכן". הוא לא הגיב. אולי ציפיתי לאיזו מילת חיבה, או "כל הכבוד", אבל לא היתה תשובה. הרגשתי כמו חפץ, צעצוע מין, זה משפיל. משפיל וכל כך מדליק. הנחתי לעניין, הוא כבר לא יענה.

8 וחצי הטלפון רוטט. הודעה.

"אני בא עם חבר"

...

....

...

כתבתי: "מה? מי? דבר כזה לא קבענו.. מי הוא? אפשר תמונה?"

אין מענה.

התעצבנתי, ואז פתאום הסמקתי מפחד ומבושה. הוא פשוט החליט שהוא בא עם חבר. אובדן השליטה כל כך הדליק אותי, ובלי קשר, לא נראה שהיה לי מה לעשות בעניין.

מי זה החבר הזה? איך הוא נראה? אולי הוא מכיר אותי? לא היתה לי דרך לדעת וזה גם לא היה חשוב. החבר הזה היה חרמן, והיה צריך לפרוק.

אז עכשיו הוא יבוא עם חברים? מה נהיה ממני? אני בחרתי להיות החור שלו, לא שלהם... איך הוא פשוט לקח בעלות על החור שלי והרשה לעצמו פשוט להזמין איזה חבר...

קצת הרגשה שהסתבכתי, אבל הריגוש היה מדהים.

לא יכולתי להתרכז מרוב עצבים ופתאום שמתי לב שעוד 5 דקות 9. החלטתי להירגע ולהשלים עם המצב. אאלץ לסמוך עליו ולעשות מה שצריך. אחרי הכל זו פנטזיה, ואולי חבר שלו באותו ראש, ויהיה כיף. נשמתי עמוק, ונרגעתי.

הדפיקה בדלת כמעט לא נשמעה בתוך דפיקות הלב שלי. ניגשתי עם ידיים רועדות, פתחתי. הוא לבד. התבלבלתי.

נכנסים. הוא תופס לי בישבן ומכוון אותי לכייון המיטה.

הספקתי לשאול "איפה החבר?" לפני שהזין שלו היה עמוק בגרון שלי ללא כל כוונה לעזוב. בזמן שהוא מתחיל לפמפם אותי, הוא מספר "הבריז המניאק... לא ברור, הוא לא עונה לי, הטלפון מנותק... בטח שוב אבד לו הטלפון... הבן אדם מטומטם מאבד פעמיים בחודש טלפון. מזל שהוא טחון, הוא כל פעם קונה חדש".

את הדברים המעטים שנאמרו אחרי כבר לא כל כך שמעתי, כי הזין שלו כבר מילא כל חלל אפשרי בראש שלי.

אחרי 15 דקות אינטנסיביות, הוא היה מוכן לגמור. כשהוא גומר, הוא תמיד תופס לי את הראש ודוחף את הזין עד הסוף, כל מילימטר. אין מצב שהוא גומר בפה, ובטח לא בחוץ. וב30 שניות לפני שהוא גומר, כבר אין מצב להוציא את הזין שלו מעומק הגרון. נשימה, הקאה, שום דבר לא עניין אותו כשהוא עומד לגמור...

זה היה כל כך עמוק, שלא הרגשתי כמעט את הטעם. אבל כל הזרע שלו היה בבטן שלי וזה חירמן אותי ממש.

כמה שניות עברו, הוא התרומם, התלבש, אמר: "יאלה חור, זזתי. למקלחת!"

אהבתי שהוא נותן לי פקודות. בעיקר כאלה שגם ככה הייתי עושה לבד כמו "למקלחת". זו קצת שליטה מלמטה, מודה :)

שיצאתי מהמקלחת כתבתי לו "תודה, היה ממש כיף! פירקת לי את הגרון 😄 נו, מצאו את החבר שלך?". לא ציפיתי לקבל תשובה, הוא לא כזה שמתכתב בחינניות עם חורים.

מקווה שלא הגזמתי עם הבדיחה על החבר..

עברו כמה דקות, ופתאום הודעה: "כן אה? הוצאתי אותו משימוש?"

וואו, חשבתי, החזיר בהומור. נחמד :)

השבתי בסמיילי צוחק צחוק מתגלגל, והתכרבלתי. חשבתי על החוויה. אובדן השליטה כשהוא מזיין לי את הגרון כמו חפץ. כשהוא משפריץ עמוק בפנים בלי לשאול או להתריע. בלי להתייחס. אבל אז פתאום, חשבתי על הפחד שאחז בי שהוא כמעט בא עם עוד איש זר לחלוטין. העובדה שהוא הרשה לעצמו לצרף חבר ממש הפחידה אותי, כאילו התקרבתי לאיבד שליטה על הפנטזיה שלי.

מזל. לפעמים אני עושה שטויות. יצאתי מזה בקלות הפעם.

נרגעתי. התכרבלתי, וזרם נעים עבר לי בגוף. לא פחות נעימה מאבדן השליטה, היא שיבתה של השליטה. נעים לקבל את השליטה חזרה, ואפילו לשכנע את עצמי, שבחרתי לאבד אותה לזמן מסוים, והשבתי אותה אלי מיד כשהפסקתי לרצות להיות חור... מחשבה נעימה, מרגיעה. נרדמתי כמעט מיד.

"בזזזזזזז" חדר את שנתי בת מספר השניות, והעיר אותי בבהלה.

הודעה.

פתחתי.

"עכשיו האידיוט חזר אלי, נגמרה לו הבטריה.."

חייכתי כשאני בחצי שינה, והצלחתי לשלוח סמיילי צוחק

בסוף הרי הוא בחור נחמד המניאק הזה, הוא מחבב אותי...

התכרבלתי.

הטלפון רטט. עוד הודעה?

"הוא יהיה אצלך עוד 10 דקות. לפתוח את הדלת ולחכות לו על 4 עם החור השמיש לכיוון הדלת"

הלב שלי הלם בעוצמה. כתבתי משהו כמו "מה קשור, אין מצב"

"הוא בדרך, יש מצב". זו התשובה האחרונה שקיבלתי ממנו לפני שהוא הפך לסרסור שלי.