אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבט מעבר לנראה...

עולם שלי - הוא הכי אמיתי מכל העולמות - כי הוא שלי, הוא אותנטי, הוא קיים בתוכי - הוא המיוחד והמושלם מכל העולמות...
לפני 16 שנים. 6 בינואר 2008 בשעה 9:50

פעם הייתי מתרגזת כשהייתי קוראת מאמרים/תגובות פאסימיים... לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לראות את עצמם רק באור שלילי? איפה תשוקה לחיים? איפה פרפורציות? כאילו מה כבר קרה?

לא משנה מה קרה, תחשבו חיובי, כחצי כוס מלאה...

אם אתם מרוויחים פחות ממה שרציתם, זה עדיין הרבה לעומת מצב שיכול להיות, כאשר לא תרוויחו כלום ועדיין תעשו אותה עבודה...(לא מדובר רק בכסף!)...

אם בן אדם עושה תאונה ויוצא פצוע...תגידו תודה, כי היה יכול לקרות שהוא לא היה בחיים עכשיו...

אם אתם מרגישים דיכאון או חרדה ממשהו (לא מדובר במקרים חריגים מתמשכים שדורשים התייחסות מקצועית טיפולית), כשכל העולם הוא רע בעיניכם, כולם אשמים, כולם מעצבנים אותכם, כולם מגעילים.... תחשבו לשניה ותסתכלו מסביב - תמיד יש אנשים שיותר רע להם, תנסו לעזור להם...ככה תבינו שבעייה שלכם היא לא "ביג דיל"...

תהפכו "בעיה" (פתרון שלילי/חיובי) ל"אתגר" (התמודדות לחיוב)...

כל הנפילות הן חיוביות! תפתחו תחושת היכולת...תאזנו את מצבכם...

תנסו להבין ולהפנים את זה הכי מוקדם בחייכם...

העולם הוא בסה"כ מדהים ויפה... תפתחו עיניים :)



באהבה, ממני!!!

מוכי - לפעמים הכתיבה שלה את מיחסת דכאון או מיני שליליים , הן אותם מחשבות שעוברות בראש מקבלות גוף בכתיבה עוברות תהליך מודע ומתפוגגות . לפעמים הן עוזרות לנקז את המוגלה .
והעולם אכן יפה :)
לפני 16 שנים
Treasure​(שולטת){נשואה} - תגובתך בהחלט מעניינת ויש בזה משהו... אבל עדיין, הרב שמגיב/כותב בפאסימיות תוקפנית, זה לא כמו שציינת...

אם התהליך בכתיבה הוא כזה, אז מרגישים את זה גם במהלך הקריאה, אני מדברת על מקרים של "חוסר התמודדות"...
לפני 16 שנים
AIR​(נשלט) - תודה
לפני 16 שנים
Treasure​(שולטת){נשואה} - בבקשה, אבל על מה "תודה"?
לפני 16 שנים
זאב פטיש{סאדיסט} - צהריים טובים לך...

בלוג נעים אהבתי...

נראה שלאחר הבאת ילדה לעולם וסיום התואר עדיין חסר המסע.
הרפתקאה לעולם אחר, אתגר והתמודדות עם החדש יכולה להבהיל כול אדם, אך גם מביאה סיפוק וריגושים טובים...

זאב
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י