לפני 7 שנים. 17 בספטמבר 2016 בשעה 5:18
יש בכלל דבר כזה גבר מונוגמי?
הבט מעבר לנראה...
עולם שלי - הוא הכי אמיתי מכל העולמות - כי הוא שלי, הוא אותנטי, הוא קיים בתוכי - הוא המיוחד והמושלם מכל העולמות...
Citizen(שולט)
-
תלוי מה את מגדירה כמונוגמיה .
אם אהבה נטו אז כן .
אם שילוב של סקס
אני מאמין שרובם המוחלט ימעוד בדרך
תלוי בהרבה משתנים .
אם אהבה נטו אז כן .
אם שילוב של סקס
אני מאמין שרובם המוחלט ימעוד בדרך
תלוי בהרבה משתנים .
לפני 7 שנים
דום ארוס(שולט){הפרויקט}
-
לא יודע להגיד כמה אני דוגמא טובה לכך כי אני פוליגמי בכל רמח איברי אבל אני באמת לא חושב שיש דבר כזה מונוגמיה (ללא קשר לגברים או נשים) . אם זה אחרי חודש , חודשיים , שנה, שנתיים, עשור או חצי יובל בסוף זה צץ , הצורך הריגוש, בתשוקה . כל ההבדל הוא אם עושים או לא עושים עם זה משהו בגלל מליון ואחד סיבות
לפני 7 שנים
Treasure(שולטת){נשואה}
-
וגברים 'מונוגמיים' אם מערכת יחסים טובה, לא יסתכלו לצדדים??? לא מאמינה...
לפני 7 שנים
PeterPup(אחר)
-
יסתכלו. השאלה היא אם יעשו עם זה משהו. אם על מחשבות היו עונשים כולנו היינו יושבים מאסר עולם. כולל הבנות
לפני 7 שנים
maybe(נשלט)
-
אוצר היקרה, גם פרה קשורה לועסת...
יש גברים מונוגומים ואני חושב שרובם כאלה, יש הבדל בין להסתכל ולרצות לבין לממש בפועל והרוב לא ממש בפועל
שבת שלום
יש גברים מונוגומים ואני חושב שרובם כאלה, יש הבדל בין להסתכל ולרצות לבין לממש בפועל והרוב לא ממש בפועל
שבת שלום
לפני 7 שנים
עציץ(מתחלף){משוייך}
-
לחלוטין יש.
זה אגב לא תלוי במין שנולדת אליו.
זה תלוי עם טןב לך בקשר עם בן/בת זוגך.
להישאר בקשר שרע לך בו זה דבר לא טוב.
זה אגב לא תלוי במין שנולדת אליו.
זה תלוי עם טןב לך בקשר עם בן/בת זוגך.
להישאר בקשר שרע לך בו זה דבר לא טוב.
לפני 7 שנים
עציץ(מתחלף){משוייך}
-
יתרה מזאת
מונוגמיות, בעיניי זאת לא התחייבות "עד שהמוות יפריד בינינו"... אלא עד שהחיים יפרידו בינינו, ואני אסביר:
אם שמים את המוות כפאקטור אז הזוגיות תלויה בגורם חיצוני ואין לך מה לעשות, אתה יכול להיות עצלן ביחס לקשר כי לא משנה מה תעשה, רק המוות יפריד, לא משנה גם כמה תסבול בזוגיות שלך.
לעומת זאת, אם החיים הם הפאקטור אז כל הזמן הזוגיות היא התמודדות של אמון ואחריות הדדית, ובכל צעד שלך אתה בונה ומתחזק כי אתה יודע שזה שביר ושזה ראוי למשמר.
אני מונוגמי בכל רמח אברי
מונוגמיות, בעיניי זאת לא התחייבות "עד שהמוות יפריד בינינו"... אלא עד שהחיים יפרידו בינינו, ואני אסביר:
אם שמים את המוות כפאקטור אז הזוגיות תלויה בגורם חיצוני ואין לך מה לעשות, אתה יכול להיות עצלן ביחס לקשר כי לא משנה מה תעשה, רק המוות יפריד, לא משנה גם כמה תסבול בזוגיות שלך.
לעומת זאת, אם החיים הם הפאקטור אז כל הזמן הזוגיות היא התמודדות של אמון ואחריות הדדית, ובכל צעד שלך אתה בונה ומתחזק כי אתה יודע שזה שביר ושזה ראוי למשמר.
אני מונוגמי בכל רמח אברי
לפני 7 שנים
