אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

לפני 16 שנים. 22 במאי 2008 בשעה 8:02

איזה יום חופש !
חופש לנשמה היה לי אתמול
ניתוק מוחלט
התרגשות בדם
איבוד שליטה

הייתי אמיצה
כמו שהבטחתי לעצמי
החלטתי ללכת עם התחושות
והפעם לחוות
בלי מחשבות ובלי מעצורים
והיה שווה
כל כך שווה .

חיכיתי לו כמו שהוא ביקש
מכוסת עיניים
והלחץ רק תרם לתחושה
שעדיין לא מצאתי את המילה בשבילה
אבל היא טובה
מאוד.

הוא הגיע
ואני התרגשתי כל כך
קולו הנעים בשילוב מגע ידיו הממכר
הצליחו להרגיע אותי מאוד מהר
אבל רק את הלחץ הראשוני
כל השאר המשיך לבעור..
השתוקקתי אליו
הציפייה למפגש שיגעה אותי
הכיסוי עיניים עוד יותר
החושים התחדדו
הנשימות שלו היו מוסיקה לאוזני
מגע ידיו שבדקו את גופי
העביר צמרמורת בנשמתי
לזמן לא היה משמעות
חמש שעות עברו כשעה
כאב לי , ורק רציתי עוד
רציתי שהגוף שלי יוכל
להכיל את הכאב הזה
בשבילו

והוא ידע
בדיוק איפה אני לא יכולה יותר
בדיוק מה לעשות
איפה לגעת
איך לענג
איך להרגיע
כאילו מכיר את גופי , טוב ממני
חום גופו הרגיע את הסערה
ולחישותיו הציתו אותה כל פעם מחדש

נרדמתי כתינוקת
בין רגליו
שבעה ממיצי תאוותו
מפורקת ומסופקת
רגשית וגופנית

והיום
גוף כואב
נפש משוחררת
רוגע
אושר

תודה
אדוני.

לפני 16 שנים. 20 במאי 2008 בשעה 7:04

אני עייפה
ישנתי רק שעתיים
לא הצלחתי לישון מכל כך הרבה סיבות
חרמנות יתר
עייפות יתר
עצבים באים והולכים
חוסר רוגע
ראש מלא מדי
התרגשות מהלא ידוע
נו איך אפשר לישון ככה?

התעוררות מאוחרת
למרות שאני לא בטוחה שלגמרי התעוררתי
או ישנתי..
יש לי הרבה מה להספיק היום
מחר חופש !!!!!
ניצוץ אופטימי
יום שונה הולך להיות לי מחר
מרגש ללא ספק

רק החיוך איפה ?
טעה בדרך והתחבר לפנים אחרות
תחזור הביתה כבר
התגעגעתי

יום טוב

לפני 16 שנים. 18 במאי 2008 בשעה 6:14

לא הלכתי לעבודה היום
איך אני לא אוהבת שהגוף משתלט עלי
התקפות האלרגיה חזרו
כנראה שזה בוא הקיץ
או אולי הפשפשים שבאו לבקר את החתול
או שאולי פשוט נהייתי אלרגית לעצמי
אני מתגרדת בטרוף
העיניים שורפות לי
והנשימה הלכה לה לטייל במקום אחר
חשבתי שזה ייגמר בסופ"ש והיום אני יקום חדשה
אבל לא
חבל כי די מיציתי את העניין
כאילו שמישהו שואל אותי..

ועכשיו יום שלם לפני
כדורים קטנים ולבנים מרגיעים את הגרוד
ובמקביל מכניסים את הגוף לתנומת הדובים
אני מרגישה כאילו אני ישנה כבר כמה ימים
ומד האוויר עומד על 30%
מה עושים ?
שלב א עשיתי נשארתי בבית
שלב ב - נתקעתי
לא יודעת מה עוד עושים
כל מה שאני יכולה לחשוב על זה
לישון
ולנשום

כי בבוקר יום א
הזברה קמה
פשטה את הפיג'מה
לבשה מן הסתם
מכנסים וחולצה
אך מיד היא הרגישה
שאין היא מרוצה
מיהרה ולבשה
פיג'מה

שבוע טוב

לפני 16 שנים. 14 במאי 2008 בשעה 9:49

התאוששתי כמעט לגמרי
מיציתי את תחושת הכעס והעלבון
לא בריא לי
לא בריא באופן כללי

כולה עבודה..
אפילו שהעבודה מאוד חשובה לי
לא רוצה שזה ישפיע לי על
החיים שאחרי העבודה
או על התחושה הכללית
לא אכפת לי
שיתפוצצו כולם
אני יודעת מה אני שווה
וגם הם יודעים
העניינים יובהרו בקרוב מאוד
ועד אז לא רוצה להרגיש ככה יותר
נמאס לי

חזרתי לחייך
ומזווית החיוך
הכל נראה כבר הרבה יותר טוב

יום מקסים ((:

לפני 16 שנים. 13 במאי 2008 בשעה 11:18

אתמול לראשונה מאז התחלתי לעבוד
מזה שש שנים במקום הנוכחי
נעלבתי
עמוקות

אם הייתי רוצה לתאר את העבודה שלי
בכמה מילים ,בלי להיכנס להגדרות תפקיד וכו'
עבודה קשה , מאוד
בערך של שלושה אנשים
הרבה לחץ
הרבה מאוד טלפונים
שעות עבודה מרובות
אחריות בלתי נגמרת
שלעיתים מדירה שינה מעיני
אבל על כל זה אין לי תלונות
אני אוהבת את העבודה שלי
ואני אוהבת לעבוד קשה
אפילו שלפעמים אני מרגישה על הקצה
ושהחיים האישיים שלי נפגעים
אבל כל זה פתיר

אתמול קיבלתי את התודה של ההנהלה
בצורת סכין
חדה

אתמול באמצע היום , גיליתי כי אני לא מוזמנת
לישיבה , בה אני נוכחת מדי שנה באופן קבוע
לא סיפרו לי עליה
המנכ"ל אף שיקר לי בנושא הזה
ואין שום היגיון בהתנהגות הזו
אין שום מטרת פיטורין או משהו בסגנון
זה לא העניין
אבל הייתה פה כוונה, זו לא הייתה טעות

שוק
באמת שקיבלתי שוק
נעלבתי
התאכזבתי
תחושת השפלה נוראית
במיוחד לאור העובדה שרוב הנוכחים בישיבה וזה לא מעט אנשים
בכירים יותר ובכירים פחות
עברו דרך המשרד שלי לקרוא לי להיכנס בתמימות
כי זה ברור שאני צריכה להיות נוכחת
ואני ?
עמדתי מולם חסרת אונים ולא אמרתי מילה

הרגשתי נורא
בכיתי ( וזה קורה לעיתים מאוד נדירות אצלי , ועוד בעבודה..)
והלכתי הביתה

אני נותנת את נשמתי לכל מה שאני נוגעת בו
אם זה בעבודה ואם בחיים בכלל
בגלל זה גם הכאב חזק והעלבון נוראי

הסיבות ( לאחר מסבר בדיקות עקיפות )
כפי שכרגע נראה לי יכולות להיות הם :
1. שובניזם טהור
2. הפגנת כוח על חשבוני
3. שתי התשובות נכונות

לא שהסיבות משנות משהו
התחושה היא אותה תחושה

והיום ?
התחושה קשה
עובדת רגיל , באפטיות מוחלטת
בלי טיפת חיוך וחשק
סגרתי את הדלת במשרד
לא רוצה לראות אף אחד עד שאני ארגע
לא רוצה לדבר עם הבוסים עד שאני אהיה פחות אמוציונלית
אני עלולה להגיד דברים שאני אתחרט עליהם
אבל כשאני ארגע ואין לי מושג כמה זמן זה ייקח
הם ישמעו אותי וזה לא הולך להיות להם קל

ירד לי האוויר
הבלון התפוצץ

עכשיו כל מה שמעניין אותי זה
להחזיר לעצמי את החיוך
הוא דווקא היה שם כל השבוע
ברמה האישית ,שמח ומעניין לי לאחרונה
ואני מחייכת לא מעט
לא בא לי על התחושה הזו
אני שונאת להיות ככה

ובשארית האופטימיות שאין לי
שיהיה המשך יום מקסים

לפני 16 שנים. 9 במאי 2008 בשעה 23:52

מה יהיה עם כל החלומות האלה
אז התקדמנו מאז הכיסאות
ועברנו לציפורים
הולכת אני ברחוב
ובעודי הולכת אני רואה
ציפור עפה למולי
במהירות הכנף
והמקור שלה נתקע לי
באמצע המצח
התעוררתי ונשבעת
שכאב לי המצח

נו באמת
תנו לישון קצת

לפני 16 שנים. 9 במאי 2008 בשעה 8:22

יש את הבקרים האלה
שהכל הולך עקום
היום הוא כזה

לא ישנתי כל כך טוב
חלמתי שאני נכנסת לחדר
עם הרבה אנשים
וכל כיסא שאני מתיישבת עליו
נשבר לשניים
ואני לא מצליחה לשבת
חלום די מתסכל
התעוררתי ממנו ולא הצלחתי להירדם
באופן רציף
הגשם שהגיע הבוקר הזה
הפחיד אותי
ופתאום נזכרתי שאני צריכה להזיז את האוטו
לפני שאני אצטרך להוסיף גרירה לרשימה
בדיעבד , אולי היה עדיף גרירה
50 דקות חיפשתי חנייה
כל דקה שעברה רק הרעידה לי את הגוף מעצבים
חזרתי הביתה לקפה וסיגריה
ואז גיליתי ששכחתי את הסיגריות אתמול אצל חברים
המשך עצבים ויצאתי לסופר
מיליוני אנשים
כאילו מגפת הרעב עומדת להתחיל היום
לאחר שהשלמתי את המשימה
וחשבתי שזהו
תפסה אותי השכנה מהועד בית
ולמרות שהסברתי לה שזה לא זמן טוב לדבר איתי
היא לא שיחררה
אז אני שיחררתי ...
נראה לי שמי שעדיין לא התעורר בבניין , התעורר באותו רגע
חזרתי הבייתה
העפתי את המפתחות וגם עוד כוס אחת
חשבתי שהצליל של משהו נשבר ירגיע אותי
ואז שיחת טלפון
בסופה נרגעתי
ועכשיו ניסיון לשמור על הרוגע
להתחיל את היום מהתחלה
המקלחת קצת עזרה
אולי חברים יבואו לבקר
עוד יום שלם לפני
סופ"ש שלם לפני
ברכת רוגע לעצמי

סופ"ש נעים ((:

לפני 16 שנים. 8 במאי 2008 בשעה 8:59

לא ממש ערה
וגם לא ממש ישנה
התעוררות מתוקה
אפילו לתוך חלומות אימה

שבוע מלא זה היה
אבל שוב הרגשתי מלא
ולא עמוס
האופטימיות משתפרת
אני משתחררת
נורא כיף

חוויות חדשות השבוע
הפתעתי את עצמי שוב
אני מנסה , זה טוב
אני לומדת המון
על אנשים ועל עצמי
על הגבולות שלי
ואני חושבת שמה שהשתנה
זה האומץ לנסות
גם דברים שלא נוח לי איתם
שקראתי להם גבול
ומה שקורה זה שהתוצאה
מפסיקה להיות בעלת המשקל
אלא הדרך והשיעור

שמתי לב שאני מרגישה
הרבה יותר נוח עם הגבולות שלי
וחשבתי למה ?
הרי זה לא ששיניתי
את הגבולות שלי ,
אולי קצת מתחתי אותם
לראות כמה אפשר למשוך
כנראה שזה מחדד אותם

הכרויות חדשות
חברים חדשים
מלחמות פנימיות
על מה מותר
ומה אסור
מה עושה לי טוב
ומה לא כל כך
הרבה פחות התעסקות
במה יהיה
שינוי מאוד חיובי בעייני
אני הרי יודעת מה יהיה בסוף
בדיוק מה שאני רוצה שיהיה
אז למה לבזבז על זה זמן
זה גם סתם מבלבל
הורס את הכיף
וכיף לי !

עכשיו התוכנית היא
הליכה של שעה
לכיוון הים
טלפון שקט
מוסיקה באוזניים
התנתקות מלאה
אני צריכה את זה

מקלחת , קפה, שמלה ,
כפכפי אצבע ,MP3
והחוצה מהבית !




לפני 16 שנים. 3 במאי 2008 בשעה 8:38

משחק אחד מאחורינו
ניצחון !!!
הצהובים עלו לגמר
ועכשיו רק נשאר יום ראשון
משחק אחרון
אני סומכת על הצהובים
הם יודעים את העבודה

לילה מוזר למדי
רציתי לישון מוקדם
שעות שינה חסרות
נותנות את אותותיהן
לקח לי שעות להירדם
שכבות על שכבות
של מחשבות
בכל הרבדים
הדירו שינה מעייני
על מי שהלך ולא יחזור עוד
על הקרובים שהפכו לרחוקים
על הרחוקים שאולי יהפכו לקרובים
על מה שיש מול מה שאין
על מי שאני
על המאבק הבלתי פוסק
בין שפיות לשיגעון
והבנתי משהו

כל המחשבות האלה תופסות חלק גדול בחיי
חלק גדול מדי
ניצחון המוח על הרגש
על האינסטינקטים
על התחושות
על התשוקות
אז נכון, זה עושה יופי של עבודת הגנה
אבל באותה מידה מונע ממני כל כל הרבה

ואני ?
כולי לב אחד גדול
שריפה בפנים
עטוף בעטיפה יפה
שלאף אחד אסור לפתוח
כדי שלא יישבר
אפילו לי לא

החלטתי להעביר את השרביט
לתת קצת לתחושות להאיר לי את הדרך
המוח לא עשה עבודה טובה עד עכשיו
פיטרתי אותו
בלי פיצויים ובלי הודעה מוקמת

אני כותבת ומרגישה את הפחד בדמי
נזכרת במילותיו של החכם ,יפה העיניים
איך אמר לי להסתכל על הפחד בעיניים
ולהסתער בכל הכוח

לכולם יש פחדים
אבל לא לכולם יש את האומץ והתעוזה
להתגבר עליהם

אני חזקה נורא
את זה אני כבר יודעת
ועכשיו אני רוצה להיות אמיצה נורא
מעניין אותי לדעת מה יקרה

בוקר טוב

לפני 16 שנים. 2 במאי 2008 בשעה 12:58

ללא ספק זהו
אחד השבועות המלאים
שהיו לי לאחרונה
מלא בהכול
בכאב
בעצב
בשמחה
באהבה
בגעגועים
בזכרונות
באיפוק
בתשוקה
בציפייה
בהתרגשות
במבוכה

ועוד לעבוד תוך כדי 12 שעות ביום
אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ עוד מעט
מזל שיום שישי היום

הפתעתי את עצמי השבוע
אנשים מיוחדים הפתיעו אותי השבוע
כל אחד בדרכו

שבוע שונה זה היה
שונה מהאחרונים
אני הייתי שונה

יותר מרוכזת בעצמי
ואפילו בלי לגרוע מהאחרים
כל אחד ואחת ותשומת הלב הראויה שלו
אני שוקלת לאמץ את זה
הרגשתי חיה

סיומו עצוב היה
ביקור דוקר נשמה
בבית העלמין
וכאבים בחזה

ועכשיו
צריך לשים הכל בצד
לאגור את כל הכוחות
את כל האנרגיות שיש
כי עוד שעה
הפיינל פור מתחיל (:
איזה התרגשות

יאללה מכבי !

שבת שלום