ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

לפני 16 שנים. 5 באפריל 2008 בשעה 6:23

פיצי שלי ,החתולה האהובה נעלמה לי
כאילו בלעה אותה האדמה

אתמול חזרתי הביתה בצהריים
ולא מצאתי אותה
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות
כי יש לה נטיה להתחבא במקומות מוזרים
וחיכיתי שהיא תצא
אבל היא לא
השעות עברו והתחלתי לדאוג
היא לא באה לאוכל
לא לשירותים
וזה כבר נהיה מוזר
הפכתי את הבית ולא מצאתי אותה
חיפוש בשכונה גם לא הוביל לתוצאות משמחות

ואני לא מבינה איך זה קרה
היא לא יוצאת מהבית אף פעם
לא היו חלונות פתוחים
האופציית מילוט היחידה שלה
היא רק בבוקר שאני פותחת את הדלת
לאסוף את העיתון ,היא אוהבת לברוח מהדלת
לא זוכרת שזה קרה
אבל מי יודע אולי לא שמתי לב

אתמול שהלכתי לישון עוד האמנתי
שהיא תצוץ מאיזה מחבוא בבית
אבל היום , אחרי שקמתי וסרקתי כל פינה בבית
כל פינה ברדיוס שמסביב לבית
ושום חתולה לבנה ויפה לא נמצאה
התקווה הולכת ופוחתת

ג'ין, הבן שלה שנולד וחי אצלי בבית
נראה עצוב למדי
הוא שקט מהרגיל
לא רוצה להתפנק עלי

ואני חושבת לעצמי
אולי אם הייתי יום קודם בבית
והייתי שמה לב לזה מוקדם יותר
היה עוד סיכוי למצוא אותה

וזכרונות
איך הבאנו אותה מהכפר אל העיר
מבצע פיצי, קראנו לזה אני והאקס
איך היא השתלבה נהדר פה
ההמלטה שלה, אצלי במטבח
הגורים המקסימים שלה
פיצי והפיצפוצים , קראנו להם

ואין פיצי עכשיו
והפעם אין לי תחושה שהיא תחזור
עצוב לי כל כך

גם ככה הימים האחרונים
היו בין הקשים שהיו לי לאחרונה
ועכשיו זה
עצבות תהומית

כולם עוזבים אותי
כל האהובים

דמעות של בוקר.

לפני 16 שנים. 3 באפריל 2008 בשעה 4:15

קמתי שטופת דמעות
לא יכולה להתעורר ככה יותר.

לא רוצה יותר את החיים שבניתי לעצמי
אני תמיד עושה את זה
נכנסת למקומות שקשה לי לצאת מהם .

בחלום עמדתי למשפט
מול כל האנשים שעברו בדרך חיי
והם הטיחו בי האשמות
והוכיחו אותי
ואני עמדתי שם
מכווצת
מקבלת את גזר הדין
אני אשמה , אני יודעת
הם לא צריכים להגיד לי

אני עברתי ליד הבור
ונפלתי
שוב

ועכשיו צריך לקום
לאסוף את השברים
ולהתחיל מחדש